זריקה יחידה של Rituximab (מבטרה) עשויה לדחות הופעת דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בעד שנה אחת בחולים בסיכון גבוה להתפתחות המחלה, כך עולה מתוצאות מחקר PRAIRI, שפורסמו במהלך כנס ה-EULAR (European League Against Rheumatism).
מחקר PRAIRI כלל 81 משתתפים בעלי מאפיינים בסיכון גבוה, שהיו צפויים לפתח דלקת מפרקים שגרונית. כל המשתתפים סבלו מכאבי מפרקים ונמצאו חיוביים לנוגדני ACPA (Anti-Citrullinated Protein Antibodies) ו-RF (Rheumatoid Factor). בכל החולים רמות CRP עמדו על לפחות 3 מ”ג לליטר או שהיו סימנים לדלקת סינוביה תת-קלינית בבדיקת אולטרה-סאונד או בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הידיים.
41 משתתפים טופלו בזריקה יחידה של Rituximab במינון 1000 מ”ג, 40 משתתפים טופלו בעירוי פלסבו. כל המשתתפים טופלו ב-Methylprednisolone במינון 100 מ”ג לפני קבלת הטיפול, במטרה למנוע תגובה לעירוי.
לאחר חציון מעקב של 29 חודשים, 30 מבין 81 המשתתפים במחקר פיתחו דלקת מפרקים: 16 חולים בקבוצת הפלסבו (40%) לאחר חציון של 11.5 חודשים ו-14 חולים בקבוצת ההתערבות (34%) לאחר חציון של 16.5 חודשים.
למרות שההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית, הטיפול ב- Rituximab דחה הופעת דלקת מפרקים שגרונית. באלו שטופלו ב- Rituximab והמשיכו לפתח דלקת מפרקים שגרונית, המחלה הופיעה לאחר 24 חודשים, זאת בהשוואה להופעת המחלה לאחר 12 חודשים בחולים בקבוצת הפלסבו, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית.
מתוך כנס ה-EULAR
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!