במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי שינויים במדדים בין בדיקת צפיפות עצם ראשונית, שהובילה לטיפול לאוסטיאופורוזיס, ובדיקה נוספת המבוצעת לאחר מספר שנים, מסייעים בניבוי הסיכון לשברים בנשים מבוגרות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את חשיבות בדיקות צפיפות עצם עוקבות כעדות להפחתת סיכון לשברים על-רקע טיפול לאוסטיאופורוזיס. מדגם המחקר כלל 6,629 נשים בגילאי 40 שנים ומעלה, שהחלו בטיפול לאוסטיאופורוזיס והשלימו שתי בדיקות צפיפות עצם עוקבות (מרווח ממוצע של 4.5 שנים).
החוקרים בחנו את השינויים בצפיפות העצם בין שתי הבדיקות וסיווגו את הנשים בהתאם: מדדים יציבים, ירידה במדדים או עליה במדדי צפיפות העצם. היארעות שברים נקבעה על-פי הנתונים משירותי הבריאות.
במהלך מעקב ממוצע של 9.2 שנים, 910 נשים אובחנו עם שברים חדשים (13.7%), כולל 198 מקרים של שברי ירך. לאחר תקנון לסיכון הבסיסי לשברים, בנשים עם ירידה בצפיפות העצם בכלל ירך, בהשוואה למדדים יציבים, תועדה עליה של 2.9% ו-5.5% בהיארעות המצטברת לשברים לאחר חמש שנים ועשר שנים, בהתאמה. מנגד, הסיכון לשברים בנשים עם עליה בצפיפות העצם בכלל ירך היה נמוך ב-1.3% ו-2.6%, לאחר חמש שנים ועשר שנים, בהתאמה. תוצאות דומות תועדו בהערכת מדדי צפיפות העצם בצוואר הירך ובעמוד השדרה המותני.
החוקרים כותבים כי במידה וממצאי המחקר יאושרו במחקרים נוספים, אזי השינויים בצפיפות המינראלים של העצם לאורך זמן עשויים לשמש כסמן שימושי להערכת יעילות טיפול לאוסטיאופורוזיס.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!