התועלת של טיפול אנדוקריני אדג’וונטי בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים (J Clin Oncol)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על המלצות חדשות, לפיהן בנשים עם סרטן שד בסיכון מוגבר יש מקום לטיפול לדיכוי שחלתי בנוסף לטיפול אנדוקריני אדג’וונטי, בעוד שבאלו בסיכון נמוך יותר אין מקום לטיפול זה.

מטרת המומחים הייתה לעדכן את ההנחיות לטיפול אנדוקריני אדג’וונטי בנשים עם סרטן שד, על-בסיס נתונים עדכניים באשר לסיכון והתועלת של דיכוי שחלתי מעבר לטיפול אדג’וונטי סטנדרטי בנשים לפני מנופאוזה עם סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן.

שני מחקרים שבחנו את התוספת של דיכוי שחלתי ל-Tamoxifen לא הדגימו תועלת קלינית כוללת לדיכוי שחלתי. למרות זאת, תוספת דיכוי שחלתי לטיפול אדג’וונטי סטנדרטי עם Tamoxifen או עם מעכב ארומטז הובילה לשיפור הישרדות ללא-מחלה ושיפור הישרדות ללא סרטן שד וגרורות מרוחקות, בהשוואה לטיפול ב-Tamoxifen בלבד בתת-קבוצה של נשים בסיכון מוגבר להישנות עד כדי צורך בטיפול כימותרפי אדג’וונטי.

בהשוואה לטיפול ב-Tamoxifen בלבד, דיכוי שחלתי לווה בעליה משמעותית בתסמיני מנופאוזה, הפרעות בתפקוד מיני וירידה באיכות החיים.

פאנל המומחים המליץ כאמור כי בנשים בסיכון מוגבר יינתן טיפול לדיכוי שחלתי בנוסף לטיפול אנדוקריני אדג’וונטי, בעוד שבאלו בסיכון נמוך יותר לא יינתן טיפול זה. בנשים עם סרטן שד בשלב II או בשלב III בהן לרוב יומלץ טיפול כימותרפי אדג’וונטי יש מקום לדיכוי שחלתי עם טיפול אנדוקריני. הפאנל ממליץ כי בחלק מהנשים עם סרטן שד בשלב I או II בסיכון מוגבר להישנות, בהן ניתן לשקול טיפול כימותרפי, ניתן גם להציע טיפול לדיכוי שחלתי עם טיפול אנדוקריני. בנשים עם סרטן שד בשלב I שאינן נדרשות לכימותרפיה, אין מקום לדיכוי שחלתי, כך גם בנשים עם ממאירות ללא מעורבות קשריות בגודל עד 1 ס”מ. ניתן לשלב דיכוי שחלתי עם טיפול ב-Tamoxifen או מעכב ארומטז.

J Clin Oncol. 2016;34(14):1689-1701

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה