השפעה מגינה של Ticagrelor על הפגיעה בשריר הלב לאחר אוטם (Circulation)

מחקר חדש מצא כי Ticagrelor, מעבר ליעילותו כמעכב טסיות, מדגים הגנה לבבית על ידי הפחתת הפגיעה האיסכמית והפחתת היווצרות בצקת בשריר הלב, באמצעות מנגנון פעולה התלוי באדנוזין.

Ticagrelor (ברילינטה Brilinta ; חברת AstraZeneca) , אנטגוניסט לרצפטור P2Y12, הראה עליונות קלינית על פני Clopidogrel לאחר אוטם שריר הלב. למרות שמנגנון הפעולה נותר לא ברור, Ticagrelor עשוי להציג השפעות מחוץ לאתר המטרה באמצעות מנגנון פעולה הקשור לאדנוזין. מחקר חדש בחזירים בדק האם Ticagrelor מפחית פגיעה בשריר הלב בהיקף גדול יותר בהשוואה ל-Clopidogrel, לאחר אוטם לבבי, תוך שמירה על רמה דומה של עיכוב טסיות, וניסה לקבוע את מנגנון הפעולה האחראי.

במהלך המחקר טופלו חזירים לפני השריית אוטם לבבי ב: 1) פלצבו ביקורת; 2) מינון העמסה של Clopidogrel (600 מ”ג); 3) מינון העמסה של Ticagrelor (180 מ”ג) 4) מינון העמסה של Ticagrelor ולאחריו אנטגוניסט לרצפטור לאדנוזין A1/A2 (8-p-sulfophenyl-theophylline; 8SPT 4 מ”ג לק”ג תוך ורידי) על מנת לקבוע את התרומה האפשרית של אדנוזין בהגנה הלבבית של Ticagrelor. בעלי החיים קיבלו מינון תחזוקה תואם של נוגדי הטסיות במהלך מעקב של 24 שעות ועברו CMR (3T-Cardiac Magnetic Resonance imaging ). עיכוב הטסיות נמדד על ידי השריית אגרגציה באמצעות ADP. בשריר הלב הוערך הביטוי והאקטיבציה של חלבונים הידועים כמבקרים את היווצרות הבצקת כולל Aquaporin-4 ו-AMPK, CD36 ופעילות eNOS ו-Cox2.

Clopidogrel ו-Ticagrelor הפעילו עיכוב טסיות גבוה ועקבי (68.2% ו-62.2% מהטסיות עוכבו, בהתאמה, כאשר אותגרו על ידי ADP במינון 20uM) שנמשך עד 24 שעות לאחר האוטם הלבבי (p<0.05). כל הקבוצות הדגימו אזור לבבי בסיכון שהיה דומה, והחמרה לבבית לאחר השריית האוטם הלבבי. אנליזת CMR חשפה כי בעלי החיים שקיבלו Clopidogerl ו-Ticagrelor היו בעלי היקף קטן משמעותית של האוטם הלבבי בהשוואה לבעלי החיים שקיבלו פלצבו (15.7 g/LV ו-12.0 g/LV בהשוואה ל-22.8 g/LV, בהתאמה). עם זאת, Ticagrelor הפחית את גודל האוטם במידה רבה יותר בהשוואה ל-Clopidogrel (הפחתה נוספת של 23.5% ; p=0.0026). בנוסף, בהשוואה ל-Clopidogrel, Ticagrelor הפחית משמעותית את הבצקת בשריר הלב ב-24.5% (p=0.004), שהייתה ביחס ישר עם גודל האוטם (r=0.73 ; p<0.001). מתן 8SPT ביטל את ההגנה הלבבית הנוספת של Ticagrelor על פני Clopidogrel. ברמה מולקולרית, ביטוי Aquaporin-4 פחת וביטוי והפעלת AMPK-signaling ו-Cox2 פחתו גם כן, בשריר האיסכמי בבעלי חיים שטופלו ב-Ticagrelor בהשוואה לבעלי חיים שטופלו ב-Clopidogrel (p<0.05). השינויים בחלבונים אלו לא נצפו בבעלי החיים שקיבלו את חסם הרצפטורים לאדנוזין 8SPT.

מסקנת החוקרים הייתה כי Ticagrelor, מעבר לפעילותו כמעכב טסיות, מביא להגנה לבבית על ידי הפחתת הנזק הנמקי והיווצרות בצקת בשריר הלב, באמצעות מנגנון פעולה התלוי באדנוזין.

Vilahur G, Gutierrez M, Casani L, Varela L, Capdevila A, Pons-Lladó G, Carreras F, Carlsson L, Hidalgo A, Badimon L. Protective Effects of Ticagrelor on Myocardial Injury After Infarction. Circulation. Epub 2016 Oct 27.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה