Infectious Diseases Society of America (IDSA) בנו מערכת לסיווג זיהומים ברגליים של חולי סוכרת, במטרה להביא לתוצאות טובות יותר בחולים אלו, וממצאי מחקר חדש, שפורסם בגליון פברואר של Clinical Infectious Diseases, מספקים תמיכה לשיטה זו.

פצעים ברגליים הם בין הסיבוכים השכיחים והחמורים בחולי סוכרת, ומהווים כיום את הסיבה העיקרית לאישפוז בעקבות סוכרת. כמחצית מהפצעים הללו מזדהמים במהלך הטיפול. קביעת חומרת הזיהום אמורה לסייע לרופאים לבחור את הטיפול המתאים, וכן את מיקום הטיפול ואת דחיפותו.

בשנת 2004 פורסמו בנפרד, הנחיות מקיפות לטיפול בזיהומי רגל סוכרתית, הן מצד IDSA והן מצד IWGDF (International Working Group on the Diabetic Foot), כולל סכמה לסיווג חומרת הזיהום. שתי המערכות חילקו תחילה את הפצעים לפצעים מזוהמים או לאו, בהתאם לנוכחות הפרשה מוגלתית או סימנים מקומיים או סיסטמיים לדלקת או זיהום. פצעים מזוהמים מסווגים עוד לדרגה קלה, בינונית או קשה, בהתאם לגודל (בעיקר צלוליטיס) ועומק (או עומק הרקמה המעורבת) של הזיהום, ובהתאם לנוכחות ביטויים סיסטמיים לזיהום או חוסר-יציבות מטבולית.

למרות שמערכות אלו פותחו תחת קונצנזוס בינלאומי של מומחים במגוון תחומים, עד כה לא נערכו מחקרים שהוכיחו את תקפות היכולת שלהן לנבא את התוצאות הקליניות של זיהום רגל סוכרתית.

במחקר הנוכחי, שכלל 1666 חולי סוכרת, 27 (18%) מכלל הזיהומים היו קשים, ו-50 חולים נזקקו לקטיעה כלשהי של הגפה התחתונה. עליה בחומרת הזיהום על-פי סיווג IDSA-IWGDF לווה בסיכון מוגבר לקטיעה (χ2 test for trend, 108.0; P < .001), קטיעה גבוהה יותר (χ2 test for trend, 113.3; P < .001) ואישפוז הקשור בגפה תחתונה (χ2 test for trend, 118.6; P < .001).

עליה בחומרת הזיהום לוותה גם בקומורבידיות שכיחה יותר של גפה תחתונה, דוגמאת נוירופתיה פריפרית ומחלה וסקולרית עורקית, ובמחלה של העצם או המפרק בזיהום עמוק יותר.

החוקרים טוענים כי שיטת הסיווג של IDSA עשויה לשמש לדירוג זיהומים בכף הרגל. מהמודל עולה כי חולים עם זיהום בדרגה קלה או פצעים לא-מזוהמים, ככל הנראה לא יזדקקו לאישפוז, לא יפתחו אוסטיאומיאליטיס ולא יעברו קטיעה של הגפה. הם מאמינים כי קביעת חומרת הזיהום בכף הרגל בחולה סוכרת, עשויה לסייע לרופאים להחליט באם לאשפז את החולה, לתת טיפול אנטיביוטי דרך הפה או פראנטרלי, ולקבוע את דחיפות הניתוח או טיפולים אחרים.

לדעתם, המודל הפשוט, בשילוב עם החשיבות הקלינית שלו, עשויים לספק לרופאים כלי חשוב, שיסייע להם לזהות את החולים עם זיהום רגל סוכרתית בסיכון גבוה. ייתכן ובחולים אלו יש מקום לטיפול אגרסיבי יותר, בין אם מדובר בטיפול תרופתי, כירורגי או באמצעים אחרים, בתקווה שהם יסייעו לשפר את התוצאות בחולים.

Clin Infect Dis. 2007;44:562-565.

לידיעה במדסקייפ