מחקר חדש מצא, כי גיל מתקדם, מין זכר, לחץ דם סיסטולי נמוך וגורמים נוספים קשורים בסיכון מוגבר לתמותה לאחר אשפוז בשל אי-ספיקת לב אקוטית.
לדברי החוקרים, למרות החשיבות הקלינית של אי-ספיקת לב אקוטית, קיים כיום מידע מצומצם בנוגע לאפידמיולוגיה, לטיפול ולפרוגנוזה של מצב זה.
במסגרת המחקר, השתמשו החוקרים בנתונים מה- Finnish Acute Heart Failure Studyבמטרה לבחון את הגורמים, מחלות נלוות, סוגי טיפולים, תחלואה, תמותה ומרקרים פרוגנוסטיים של אי-ספיקת לב אקוטית.
נמצא, כי ההתייצגויות השכיחות ביותר של אי ספיקת לב אקוטית היו גודש אקוטי (63.5%) ובצקת ריאות (26.3%).
בנוסף נמצא, כי בקרב שני שליש מהחולים שמקטע הפליטה השמאלי שלהם דווח, מחצית היו עם תפקוד סיסטולי שמור.
החוקרים מציינים, כי שיעור התמותה בבית החולים היה 7.1%, כאשר 58% מהחולים בלבד שוחררו ישירות לביתם (על אף ש-78% אושפזו מביתם). היתר שוחררו לבתי חולים אזוריים או למוסדות סיעודיים להמשך השיקום.
עפ”י הדיווח, שיעורי התמותה כעבור שנה היו גבוהים יותר בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית לא מפוצה (33.5%) בהשוואה לחולים עם אי-ספיקת לב אקוטית (21.1%). בנוסף, שיעורי התמותה היו הגבוהים ביותר בקרב חולים עם אי ספיקת לב ימנית (43.3%) או שוק קרדיוגני (35.7%), בינוניים במקרי בצקת ריאות (31.9%) ובמקרי הגודש (25.1%), והנמוכים ביותר בקרב חולים עם אי ספיקת-לב היפרטנסיבית (15.8%).
כאמור, גיל, מין זכר ולחץ דם סיסטולי נמוך בקבלה היו גורמים פרוגנוסטיים בלתי תלויים לתמותה, וכן רמות CRP מעל 10 מ”ג/ליטר, וקריאטינין מעל 1.35 מ”ג/ד”ל.
לדברי החוקרים, הבנה טובה יותר של אי-ספיקת לב אקוטית עשויה לסייע בפיתוח פרוטוקולים לשיפור הפרוגנוזה של חולים עם אי-ספיקת לב אקוטית. לדבריהם, אין להתייחס לאי-ספיקת לב אקוטית כקטגוריה בודדת, ולכן דרושים מחקרים נוספים, שיתחשבו באטיולוגיות ובהסתמנויות מגוונות של אי-ספיקת לב אקוטית.
נכון להיום, מוסיפים החוקרים, יש עדיין מקום לשיפור באסטרטגיות האבחנתיות והטיפוליות, כפי שתואר בקווי ההנחיה שפורסמו לאחרונה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!