ברונכיטיס חריפה

תקציר

דלקת חריפה של הסימפונות (Acute bronchitis) הינה מחלה דלקתית המערבת את דרכי האוויר הגדולות. פתוגנים רבים יכולים לגרום למחלה, כולל וירוסים, מזהמים אטיפים וחיידקים. החולים סובלים משיעול, לעיתים ממושך, ללא קוצר נשימה או היפוקסמיה (hypoxemia). לעיתים ישנה פגיעה בתפקוד הריאתי. במרבית המקרים אין מקום לבצע בדיקות סרולוגיות או אחרות בכדי לזהות את הפתוגן. בדרך כלל אין מקום למתן טיפול אנטי-מיקרוביאלי. קורס קצר של מרחיבי סמפונות וסטרואידים יכול להביא להקלה בתסמינים.

 

מבוא

דלקת חריפה של הסימפונות (Acute bronchitis) הינה מחלה דלקתית המערבת את דרכי האוויר הגדולות ומתאפיינת בשיעול ללא עדות לדלקת ריאות. המחלה מופיעה בעיקר בחורף ובסתיו. סבורים כי המחלה נגרמת בדרך כלל על ידי וירוסים ואלו כוללים influenza A ו- B, parainfluenza, RSV, coronavirus, adenovirus ו- rhinovirus. במקרים מעטים ישנה צמיחה של חיידקים הגורמים לדלקת ריאות בכיח של החולים, אך המקום של חיידקים אלו בפתוגנזה של המחלה אינו ברור. גם מזהמים אטיפים כגון pertussis, Chlamydia pneumonia ו- mycoplasma יכולים לגרום למחלה.

פתוגנזה

ברונכיטיס חריפה נגרמת כאשר ישנה תגובה דלקתית של האפיתל של הסימפונות לזיהום. שינוים אופייניים כוללים עיבוי של שכבת האפיתל והמצאות תסנינים של לימפוציטים. נראה כי פתוגנים שונים פוגעים באיזורים שונים של דרכי האוויר ולעיתים ישנו עירוב של דרכי האוויר הקטנות גם-כן.

מהלך קליני

המהלך הטבעי של המחלה מתחיל בתמונה הדומה לזיהום של דרכי האוויר העליונות (upper respiratory tract infection), אך בניגוד לזיהום מסוג זה, כאן השיעול נמשך מעבר ל- 5 ימים. לעיתים ישנה ירידה בתפקוד הריאתי הנמשכת מספר שבועות. השיעול בדרך כלל נמשך 10 עד 20 יום, ולעיתים אפילו חודש ויותר. בחלק מהחולים השיעול הינו פרודוקטיבי. לא ברור אם לאחר אירוע של ברונכיטיס חריפה ישנו סיכון מוגבר לפתח מחלה ריאתית כרונית.

יש להבחין בין ברונכיטיס ובין מחלות של דרכי האוויר הקטנות אסתמה או ברונכיוליטיס – המתאפיינות בצפצופים, בקוצר נשימה והיפוקסמיה (hypoxemia). באבחנה המבדלת נמצאת גם התלקחות חריפה של ברונכיטיס כרונית. יש קושי בזיהוי הפתוגן לפי ההיסטוריה הרפואית, אך לעיתים ישנם מאפיינים המרמזים לכיוון מסוים. זיהום ב- pertussis אופייני לצעירים שהיו במגע עם חולה אחר, המתארים שיעול הנמשך שבועיים ויותר, בדרך כלל ללא חום. זיהום ב- influenza מופיע לעיתים קרובות כחלק מאפידמיה של המחלה, בדרך כלל עם חום. התמונה האופיינית למחלה בכלל הינה שיעול ללא חום, טכיקרדיה או טכיפניאה. כאשר הסימנים החיוניים אינם תקינים וכאשר מופיעים חרחורים בהאזנה לריאות, יש לחשוד בדלקת ריאות ואז יש מקום לבצע צילום חזה. ישנם תבחינים מהירים המאפשרים לזהות חלק מהפתוגנים, אך אלו לא נמצאים בשימוש נרחב.

טיפול

במרבית המקרים של ברונכיטיס חריפה אין מקום לטיפול אנטי-מיקרוביאלי. מחקרים מצאו כי טיפול אנטיביוטי יכול לקצר את משך המחלה, אך בדרך כלל במידה קטנה. תרופות שניתנו בהקשר זה כוללת doxycycline, erythromycin, azithromycin ורספרים. יתכן שיש תועלת רבה יותר לטיפול כאשר ישנו זיהוי של פתוגן עבורו קיים טיפול.

תרופות כנגד influenza מקצרות מעט את משך המחלה במקרים המתאימים וטיפול במקרים של pertussis ניתן במטרה לקצר את משך התקופה המדבקת של המחלה. לא ברור אם ישנה תועלת במתן טיפול כנגד mycoplasma ו- chlamydia כאשר פתוגנים אלו הם הגורם למחלה.

ניתן לתת טיפול באינהלציות של beta2-agonists, אולם מחקרים שבדקו את התועלת שבטיפול זה העלו תוצאות מעורבות. בחולים ללא מחלת ריאה בסיסית אין הוכחה לתועלת שבמתן טיפול מסוג זה, אך יתכן כי בנוכחות הפרעה חריפה בתפקוד הריאתי הטיפול יכול להקל על התסמינים. טיפול אפשרי נוסף הינו סטרואידים באינהלציות או במתן פומי. אין הוכחות ליעילות הטיפול אך רבים נותנים קורס קצר של סטרואידים כאשר ישנו שיעול טורדני או ממושך (מעל 20 יום). 


Acute Bronchitis, Richard P. Wenzel, M.D., and Alpha A. Fowler III, M.D., N Engl J Med 2006;355:2125-30.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה