ממחקר חדש עולה כי חולים עם דמנציה, הקשורה במחלת פרקינסון (PDD), סובלים לרוב מתסמינים נוירופסיכיאטרים, השונים מאלו הקשורים בסוגים אחרים של דמנציה.

החוקרים בחנו את הפרופיל של התסמינים הנוירופסיכיאטרים של 537 חולי PDD. החוקרים העריכו את החולים באמצעות 10-Item Neuropsychiatric Inventory (NPI), ובחנו את הקשר הבין אישי בין מרכיבי NPI.

הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 72.64 שנים, הופעת מחלת פרקינסון החלה בממוצע 10 שנים קודם לכן, ומשך הזמן הממוצע עד לדמנציה עמד על 2.15 שנים.

סה”כ, 89% מהמשתתפים הגיעו עם תסמין אחד, לפחות, 77% סבלו משני תסמינים, או יותר.

התסמינים השכיחים ביותר כללו את דיכאון (58%), אפתיה (54%), חרדה (49%), והזיות (44%). באופן כללי, חולים עם דמנציה קשה יותר ומחלת פרינסון מתקדמת יותר, סבלו יותר מתסמינים נוירופסיכיאטרים.

החוקרים מציינים 5 צברי תסמינים נוירופסיכיאטרים. אלו כוללים צורה “קלה” (n=279) עם מעט תסמינים ותסמינים קלים, צורת “מצב רוח” (n=58) עם מדדים גבוהים בכל הקשור לדיכאון, חרדה. צבר “אפתיה” (n=126) עם מדדי אמפתיה גבוהים וציונים אחרים במדדים שונים. “אגיטציה” (n=29) עם מדדים גבוהים בנוגע לאגיטציה ו-NPI. הצבר האחרון שזוהה הוא “פסיכוזה” (n=45), עם מדדים גבוהים בכל הקשור לדלוזיות והלוצינציות.

מדדי מבחן מיני מנטל (MMSE) בחולים במצב פסיכוטי ואגיטציות היו הנמוכים ביותר, עם הציון הגבוה ביותר במדד Unified Prakinson’s Disease Rating Scale. שני צברי תסמינים אלו נקשרו גם עם המצוקה הגדולה ביותר בקרב המטפלים בחולים.

לאור המחקר הנוכחי, החוקרים מציעים תת-קבוצה של חולים, עם PDD, בהתאם לפרופיל תסמינים נוירופסיכיאטרים, עם השלכות אפשריות של הטיפול. החוקרים מציעים כי ייתכן שיש שינוי נוירוביולוגי ספציפי בבסיס הצברים הנוירופסיכיאטרים השונים.

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2007;78:36-42.

לידיעה במדסקייפ