שיפור בתוצאות הנוירו-התפתחותיות בתינוקות במשקל לידה נמוך ביותר בשנים 2000-2002 / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

ממחקר חדש, שפורסם בגיליון ינואר של Pediatrics עולה, כי שיעור הליקויים הנוירו-התפתחותיים ירד בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר במהלך השנים 2000-2002.

החוקרים מציינים, כי שיעור הליקויים הנוירו-התפתחותיים בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר עלה במהלך שנות התשעים. לדבריהם, טיפולים חדישים עשויים היו להשפיע לטובה על התוצאות הנאונטליות.

במסגרת המחקר, השוו החוקרים טיפולים נאונטלים שונים ואת תוצאותיהם בין כלל התינוקות במשקל לידה נמוך ביותר שנולדו בשנים 2000-2002 (תקופה 3) ובין שתי תקופות מוקדמות יותר: 1982-1989 (תקופה 1) ו-1990-1999 (תקופה 2).

סה”כ השתתפו 496 תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר שנולדו במהלך תקופה 1, 749 שנולדו בתקופה 2, ו-233 שנולדו במהלך תקופה 3. טיפולים, שיעורי תמותה והישרדות עם וללא ליקוי בגיל מתוקן של 20 חודשים הושוו בין התקופות השונות.

נמצא, כי בין תקופות 1 ו-2, עלתה ההישרדות מ-49% ל-68%, בדומה לתחלואה הנאונטלית. הדבר הביא לעלייה בהישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותי, אך העלה בנוסף הישרדות עם ליקוי זה. שינויים בטיפול במהלך תקופה 3 כללו עלייה בשימוש טרום לידתי בסטרואידים וירידה בשימוש בהם לאחר הלידה, זאת ללא שינוי בשיעור מחלת ריאות כרונית. שיעורי ספסיס ודימום חמור בחדרי המוח ירדו, ומעקב הראה, כי שיעור שיתוק מוחין ירד מ-13% ל-5%, והביא לירידה בליקוי הנוירו-התפתחותי מ-35% ל-23%. כתוצאה מכך, במהלך תקופה 3 לעומת תקופה 2, ההישרדות ללא ליקוי עלתה, ואילו ההישרדות עם ליקוי ירדה.

לסיכום, מאז שנת 2000, שיעור ליקויים נוירו-התפתחותיים ירד בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר. מגוון של גורמים פרינטלים ונאונטלים נמצאו קשורים לשיפור בתוצאות, כולל עלייה בשימוש הטרום לידתי בסטרואידים ועלייה בניתוחים קיסריים, וכן ירידה בספסיס, באנומליות אולטראסוניות חמורות בגולגולת ובשימוש בסטרואידים לאחר הלידה, למרות היעדר שינוי בשיעור מחלת ריאה כרונית.

PEDIATRICS 2007, 119: 37-45

הערות עורך:

מחקר זה בדומה למחקרים אחרים מציג את ההשפעות המיטיבות שיש למתן סטרואידים טרום הלידה לאמהות לפגים. לפי החוקרים, השינוי העיקרי הוא העלייה בשכיחות מתן הסטרואידים האנטנטלית ועלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים ובכך העלו את ההשרדות ללא ליקוי משמעותי. מאכזב מעט לדעתי כי השיפור העיקרי שגרם לתוצאה המבורכת הזו הגיע דווקא מצד הפרינטולוגיה ולא הניאונטולוגיה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן