ממחקר חדש עולה כי בחלק מהחולים עם יל”ד ריאתי ניתן להחליף את הטיפול התוך-ורידי ב-Prostacyclin לטיפול פומי ב- Bosentan. אולם, יש לבחור את המועמדים בזהירות.

לדברי החוקרים, טיפול תוך-ורידי ב-Epoprostenol או טיפול תת-עורי ב-Trepostinil, עשויים להיות טיפולים מוצלחים  במחלה זו. אולם, החסרונות הרבים של שיטות המתן הללו, הופכים את הטיפול הפומי למושך ביותר.

המחקר נערך בכדי לבחון אם ניתן להעביר חולים המקבלים טיפולים בגישות קשות ליישום, לטיול קל יותר, דוגמאת Bosentan, תרופה פומית המשפרת את הסיבולת למאמץ, מצב תפקודי ומעכבת את ההחמרה הקלינית, כאשר משמשת כטיפול ראשוני בחולים עם יל”ד ריאתי.

בכדי לבחון את הנושא, החוקרים אספו 22 חולי יל”ד ריאתי, יציבים קלינית תחת טיפול תוך-ורידי ב-Epoprostenol או טיפול תת-עורי ב-Treprostinil, למשך 3 חודשים לפחות. Bosentan נוסף לטיפול, והטיפולים האחרים הורדו בהדרגה.

10 מ-22 החולים נגמלו בהצלחה מהטיפול ב-Prostacyclin לאחר 6.1 חודשים בממוצע. 7 חולים המשיכו ללא עירויי Prostacyclin במשך 17.7 חודשים בממוצע, ללא שינויים משמעותיים בלחץ עורקי הריאה, ומדדים חשובים אחרים.

אולם, 3 החולים האחרים הדרדרו, הטיפול ב-Prostacyclin נמשך, 2 נפטרו כתוצאה מכך. יתר 12 החולים, שלא יכלו להחליף את הטיפול או להוריד את שיעור עירויי Prostacyclin, סבלו מהחמרה של מדדים שונים. שניים מהחולים הללו נפטרו בסופו של דבר.

החוקרים מציינים כי ניתן להעביר רק חלק קטן מהחולים המטופלים בעירויים תוך-ורידיים לטיפולים פומיים, וחובה לעשות זאת בזהירות רבה, מאחר שחלק מהחולים יסבלו מהדרדרות לאחר המעבר לטיפול פומי.

את החלפת הטיפול יש לנסות רק בחולים עם מחלה קלה יותר, המגיבים היטב לטיפול התוך-ורידי.

החוקרים מסכימים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי להבין טוב יותר אילו חולים מתאימים לנסיון החלפת הטיפול, ואילו טיפולים פומיים צפויים להיות היעילים ביותר.

Chest 2006;130:1471-1480.

לידיעה במדסקייפ