ממחקר חדש עולה, כי מודל קלסיפיקציה ועצי רגרסיה עשוי לסייע בניבוי מוות או נכות ביילודים עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית.
מטרת המחקר הייתה לזהות משתנים מנבאים, ולפתח שיטות ניקוד וסיווגים במטרה לנבא נכות או תמותה בתינוקות עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית.
במסגרת המחקר בוצעה אנליזה שניונית למחקר אקראי ומבוקר, שבדק היפותרמיה באנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (National Institute of Child Health and Human Development Neonatal Research Network trial). נתונים אודות 205 יילודים שאובחנו כסובלים מאנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית נבדקו. האנליזה בוצעה תוך שימוש במשתנים מעבדתיים וקליניים שהושגו שש שעות לאחר הלידה, כאשר התוצאות התייחסו למוות או לנכות מתונה עד חמורה בגיל 18-22 חודשים.
בעזרת שימוש במשתנים שזוהו ויחס סיכויים, פותחו שיטות ניקוד לניבוי מוות או נכות. בנוסף, בוצע סיווג, עם חלוקה רקורסיבית ובחירה אוטומטית של נקודות חתך אופטימאליות עבור המשתנים. לבסוף, הושוו שיעורי הסיווג המתוקנים של שיטות הניקוד, של בדיקה נוירולוגית מוקדמת ושל מודל קלסיפיקציה ועץ רגרסיה.
תוצאות האנליזה הראו, כי שיעורי הסיווג המתוקנים היו 78% עבור מוות או נכות ו-71% עבור מוות בשיטות הניקוד, 80% ו-77%, בהתאמה, במודלים של קלסיפיקציה ועצי רגרסיה, ו-67% ו-73% בבדיקה נוירולוגית מוקדמת. שיעורי הסיווג המתוקנים היו דומים בקבוצת ההיפותרמיה ובקבוצת הביקורת.
לסיכום, בקרב יילודים שאובחנו עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית, מודל הקלסיפיקציה ועץ רגרסיה, בניגוד לשיטת הניקוד, נראו עדיפים על פני בדיקה נוירולוגית מוקדמת בניבוי מוות או נכות. מספר מרכיבים בלבד בבדיקה הנוירולוגית המוקדמת נמצאו קשורים לתוצאה גרועה. שיטות ניקוד אלה ועצי הקלסיפיקציה, כאשר הם בעלי תוקף, עשויים לסייע בהערכת הפרוגנוזה ולתרום בריבוד הסיכונים של תינוקות עם אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית במחקרים קליניים.
הערות עורך:
החוקרים במחקר זה ניסו למצוא שיטה לנבא את הפרוגנוזה של ילודים שסבלו מ-HIE באמצעות משתנים קליניים שנאספו ב-6 השעות הראשונות לחיים. לדעתי, הם הצליחו להוסיף שולי מידע לעומת הבדיקה הנוירולוגית המוקדמת.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!