ממחקר חדש, שפורסם במהדורת דצמבר של Annals of Rheumatic Diseases, עולה כי יש עליה בסיכון לשחפת בחולים יפנים עם דלקת פרקים, אפילו לפני התחלת טיפול עם תרופות אנטי TNF אלפה, כגון infliximab, שכבר ידועים כמעלים את הסיכון לחלות בשחפת.

ההכנסה של חומרים ביולוגים נגד TNF אלפה מייצגת יתרון גדול בטיפול בדלקת פרקים. מצד שני, העלייה בהתרחשות שחפת היא אחת מהדאגות העיקריות. ל-TNF אלפה יש תפקיד מפתח בדיכוי זיהומים מיקובקטריאליים והתפרצות של זיהום שחפת פעיל מדווחת במהירות לאחר הכנסת טיפול ב- infliximab.

החוקרים בדקו את הסיכון ללקות בזיהום שחפת בקרב 5044 נבדקים עם דלקת פרקים, לפני התחלת טיפול בחומרים אנטי TNF אלפה ביפן. הם השתמשו במידע משני מחקרים גדולים, שחקרו דלקת פרקים. הנבדקים השלימו שאלונים באפריל 2003 ובאוקטובר 2003 על היסטוריה של זיהום בשחפת. החוקרים קבעו שיעור שכיחות מתוקנן לגיל וסיכון יחסי לזיהום בשחפת.

484 (9.6%) מתוך 5044 נבדקים עם דלקת פרקים דיווחו על היסטוריה של זיהום בשחפת לפני אוקטובר 2002. התדירות של היסטוריה של שחפת עלתה עם גיל הנבדק. האחוז היה גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים.

השכיחות המתוקננת לגיל של שחפת הייתה 42.4 למאה אלף נבדקים בקרב חולים עם דלקת פרקים, בהשוואה ל-25.8 למאה אלף באוכלוסיית יפן הכללית. הסיכון היחסי לשחפת באוכלוסייה שלנו עם דלקת פרקים היה 3.21, בעוד שהסיכון היחסי של גברים ונשים היה 10.59 ו-1.41 בהתאמה.

לסיכום, מידע זה צריך ליצור בסיס לניהול הסיכון של טיפול אנטי ציטוקיני ביפן.

Ann Rheum Dis 2006;65:1661-1663

לידיעה במדסקייפ