במאמר שפורסם בגליון 1 בדצמבר של Clinical Infectious Disease, מדווח על חיידק Escherichia Coli (E. Coli) Extended-spectrum Beta-Lactamase (ESBL), כגורם חשוב לזיהום במערכת הדם.
הפתוגן בעל עמידות לתרופות רבות (MDR Multidrug Resistant) הוא גורם שהופך שכיח יותר ויותר לזיהומים קשים, הנרכשים מהקהילה.
החוקרים בחנו את האפידמיולוגיה הקלינית והמולקולרית, גורמי הסיכון, המאפיינים הקליניים והתוצאות של זיהומים בזרם הדם, בעקבות ESBL-Producing E. Coli, שזוהה ב-900 מיטות בבית חולים אוניברסיטאי, המשרת למעלה מ-550,000 חולים.
מספר הזיהומים בזרם הדם, ע”י ESBL-producing E. Coli, עלה מ-6 מקרים בשנת 2001 ל-16 מקרים בשנת 2004, ורק מעט יותר ממחצית המקרים נרכשו בקהילה.
מהתוצאות עולה כי חולים עם זיהומים נוזוקומיאלים , סבלו ממחלת רקע קשה יותר, גידול, וטיפול אנטי-מיקרוביאלי קודם. לעומת זאת, חולים עם זיהום הנרכש בקהילה, סבלו יותר מדלקות חוזרות בדרכי השתן.
מרבית החיידקים שבודדו, ייצרו אנזים CTX-M, כשליש ייצרו SHV Enzyme, אך אף אחד לא ייצר TEM-type ESBL.
שיעורי התמותה הכוללים עמדו על 20%, ותמותה נרשמה רק במקרים נוזוקומיאלים ומקרים הקשורים בטיפול רפואי.
טיפול אנטי-מיקרוביאלי אמפירי נמצא מתאים ב-51% מהחולים בלבד, והתמותה היתה שכיחה יותר בחולים שקיבלו טיפול מונותרפיה בצפלוספורינים או פלאורוקינולונים, בהשוואה לחולים שטופלו בתכשירים מסוג ביתא-לקטאם, מעכבי ביתא-לקטאמאז, או Carbapenems.
מאחר שמדובר בחיידק ממשפחת E. Coli, שהוא הגורם השכיח ביותר לאלח דם במערכת השתן, יש לשנות את הפרוטוקולים לטיפולים אמפירים. בעבר התבססו על טיפול בצפלוספורינים או פלאורוקינולונים במקרים אלו, אך טיפולים אלו אינם מתאימים עוד באזורים עם שכיחות גבוהה של ESBL-Producing E. Coli.
באזורים אלו, הטיפול האמפירי צריך להתבסס על Carbapenems, מאחר ששימוש מוגזם ב- Carbapenems עשוי להוביל לעליה בתנגודת ל- Carbapenems (לא כ”כ ב-E. Coli, אך בפתוגנים נוזוקומיאלים אחרים), יש לשמור את הטיפול רק לחולים עם אלח דם קשה במערכת השתן, או גורמי סיכון ל-ESBL.
בימים אלו מתנהל מחקר בספרד, במטרה לאסוף נתונים תצפיתיים נוספים בנוגע להשפעת טיפולים אנטי-מיקרוביאלים שונים, על הפרוגנוזה של בקטרמיה בעקבות ESBL-Producing E. Coli.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!