סימן בבדיקה הפיזיקלית לאבחון נוירומה על שם מורטון/מאת ד”ר פנסקי עורך אורתופדיה

נוירומה על שם מורטון (MN) מתייחסת לפתולוגיה של העצב האינטרדיגיטלי וכוללת פיברוזיס של העצב או סקלרוהיאלינוזיס של הסביבה החוץ תאית. המטופלים מתלוננים על כאב בחלקה הקדמי של כף הרגל, האטיולוגיה אינה ידועה והאבחנה בעיקרה קלינית.

קיימת רגישות במרווח בין ראשי המסרקים (עצמות המטטרסוס), הכאב מוגבר ע”י קירוב ראשי המסרקים (הבודק אוחז בידו את כף הרגל של הנבדק כך שהאגודל על ראש מסרק 1 ושאר האצבעות על ראש מסרק 5 ולוחץ) במבחן פיזיקלי נוסף ע”ש מלדר (Mulder), תוך כדי הקירוב הנ”ל נדחפת הרקמה הפלנטרית למרווח בין ראשי המסרקים לכיוון דורסלי, ובמקרים של נוירומה מורגש “קליק”. בדיקות הדמיה הכוללות US ו MRI יעילות פחות כשמדובר בנגע קטן.

הטיפול בתחילה שמרני ואם אינו מוצלח ניתן לטפל כירורגית באחוזי הצלחה גבוהים. 

המחברים מתארים מבחן נוסף בבדיקה הפיזיקלית שבו הנבדק יושב כשכפות רגליו על ברכיו של הבודק. הקרסוליים בדורסיפלקציה מקסימלית. הבודק מבצע יישור מקסימלי פסיבי לאצבעות כף הרגל שביניהן קיים חשד להמצאות נוירומה.

המבחן נקרא digital nerve stretch test (להלן מבחן מתיחה). מטרת העבודה היתה לבדוק את המובהקות והרגישות של מבחן המתיחה ולהשוותם לאו של המבחנים האחרים.

שיטות: 22 חולים בגיל ממוצע 51 (20-80 שנה) מהם 19 נשים ו 3 גברים נותחו באבחנה של MN. בכולם בוצעה בדיקה פיזיקלית שכללה רגישות במרווח הספציפי בין אצבעות כף הרגל, כאב בקירוב המסרקים, סימן ע”ש מולדר, ומבחן מתיחה.

ההתוויה לניתוח התבססה על אבחנה קלינית של MN כאשר המטופל העדיף טיפול ניתוחי מיידי, או בכישלון טיפול שמרני כולל הזרקה מקומית של סטירואידים. הניתוחים בוצעו בגישה פלנטרית, החלק שנכרת נשלח לפתולוגיה רק כאשר מאקרוסקופית היה ספק באבחנה.

תוצאות: בכל המקרים למעט אחד מיקום הנוירומה היה במרווח בין אצבעות שלישית ורביעית. במחצית מהמקרים ברגל ימין ובמחצית משמאל. קליק ע”ש מולדר הופק ב 20 מקרים. המרווח בין האצבעות היה רגיש ב 21 מקרים. קירוב המסרקים גרם לכאב ב 20 מקרים. מבחן מתיחה היה חיובי בכולם. בזמן הניתוח נמצאה נוירומה ב 16 מקרים. ב 4 נוספים העצב נמצא מעובה ונכרת. במקרה אחד העצב נראה לחוץ ומודלק ובוצע נוירוליזיס. במקרה נוסף נכרת נגע מהרקמה התת-עורית ובבדיקה פתולוגית אובחנה ציסטה אפידרמלית.

דיון: המחברים מניחים כי סיבת הכאב היא גירוי ישיר של העצב האינטרדיגיטלי, וכי מתיחה של העצב כאשר הקרסול בדורסיפלקציה מקסימלית גורמת לגירוי זה. מבחן זה אינו תלוי בגודל הנוירומה (בשונה מהמבחן על שם מולדר) וכן יכול לזהות פתולוגיה גם כאשר הנגע קטן ואינו מזוהה בבדיקות ההדמיה.

המחברים מדגישים כי רגישות המבחן (Sensitivity) היא 100% ולכן הם אינם מנתחים באבחנה של MN כאשר מבחן זה שלילי.

הערת העורך: רעיון יפה שבעקרון דומה מאד למבחן כאשר קיים לחץ על העצב הסציאטי. המבחן פשוט לביצוע, הגיוני, וגם אם היה מקרה אחד של false positive יתכן שכריתת הציסטה האפידרמלית פתר את בעיית הכאבים. (חבל שהמחברים לא בצעו מעקב אחרי תוצאות הניתוחים, אך זה כנראה חומר למאמר אחר).     

DJ. Cloke, ME. Greiss. A digital nerve stretch test: a sensitive indicator of Morton’s neuroma and neuritis. Foot and ankle surgery. 12 (2006) 201-203

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה