ממחקר חדש, שפורסם במהדורת נובמבר של Stroke, עולה כי השתנות של לחץ הדם בחולים, שחוו אפיזודה קודמת של TIA (transient ischemic attack) או שבץ קל, מצביעה על כך שמדידות יחידות אינן אמינות.

לדברי החוקרים, בנוסף להשתנות לטווח הקצר של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, שניתן לתקנה על ידי ניטור של 24 שעות, יכולות להיות גם וריאציות בטווח האמצעי במהלך שבועות או חודשים.

המידע מראה כי לחץ דם כל כך משתנה בחולים, שעברו TIA או שבץ, שמדידות אינדיבידואליות של לחץ הדם ביום מסוים יכולות להיות מאוד מטעות.

על מנת להעריך את האפקט של השתנות זו לטווח האמצעי, החוקרים בדקו מידע משלושה מחקרי קוהורט גדולים של חולים, שעברו TIA או שבץ קל. במחקר השתתפו יותר מ-7600 נבדקים. החוקרים מצאו קורולציות לא טובות בין לחץ דם בנקודת ההתחלה ובין לחץ הדם 3 עד 5 חודשים לאחר מכן.

הדבר גורם לסיווג לא נכון. לדוגמא, בקוהורט אחד, ל-31.6% מהנבדקים, שהיו עם לחץ דם סיסטולי של פחות מ-140 mm Hg בנקודת ההתחלה, היה לחץ דם סיסטולי רגיל של לפחות 140 mm Hg. פרופורציות מתאימות בשני הקוהורטים האחרים היו 48.2% ו-57.7%.

החוקרים חישבו, שהיה צורך בשלושה מדידות רציפות על מנת להיות בטוחים ביותר מ-90%, שלחץ הדם הסיסטולי הרגיל לא יהיה 140 mm Hg או יותר.

יתרה מכך, בכל הנבדקים עם שלושה מדידות כאלה של פחות מ-140 mm Hg אך עם ממוצע של לחץ דם של 130 עד 139 mm Hg, עדיין היה סיכוי של 25 עד 30%, שהלחץ דם הרגיל יהיה 140 mm Hg או יותר.

לסיכום, יש צורך במספר מדידות על פני מספר ימים שונים, לפני שיהיה ניתן להיות בטוחים שלחץ הדם נשלט היטב בעקביות וכי אין צורך בטיפול נוסף.

Stroke 2006;37:2776-2783

לידיעה במדסקייפ