ממחקר חדש שפורסם ב-JAMA, עולה כי Constraint-Induced Movement Therapy (CIMT) משפר משמעותית את תפקוד הגפה העליונה בחולים לאחר שבץ. מחקר EXCITE (Extremity Constraint-Induced Therapy Evaluation) התמקד בחולים עם המיפרזיס של גפה עליונה כתוצאה משבץ ראשון, שטופלו ב-CIMT, בתכנית ייחודית בת שבועיים.

התכנית הביאה לירידה של 34% בזמן הדרוש לביצוע המשימה, ושיפור של 26% בשיעור המשימות שהמשתתפים הצליחו להשלים בעזרת היד הפגועה, בהשוואה לנבדקים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.

יתרה מזאת, CIMT הביא לשיפור גדול פי 9 בהערכת הקשיים התפקודיים בעיניי החולים, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

המחקר מצא כי בכ-30% מחולי השבץ, חולים עם הפרעה בתפקודי הגפה העליונה עם מוגבלות מסוימת בתנועה, יכולים להיעזר בשיטת שיקום לא-יקרה, בכדי לשפר את התפקוד הגפה העליונה, ושיפור זה נותר למשך שנה אחת לפחות.

המחקר נערך בתקופה שבין ינואר 2001 וינואר 2003, וכלל 222 חולים לאחר שבץ איסכמי ראשון, שאירע 3-9 חודשים קודם לכן. מהם, 106 חולים חולקו לטיפול אינטנסיבי במשך שבועיים בתכנית CIMT , בעוד שיתר 116 המשתתפים חולקו לטיפול סטנדרטי, שנע מהעדר טיפול לאחר השלמת תכנית השיקום, ועד התערבויות תרופתיות או פיזיותרפיות.

המדד העיקרי של המחקר היה מדד WMFT (Wolf Motor Function Test), מדד של זמן מעבדה ויכולת ואיכות תנועה, כמו גם מדד MAL (Motor Activity Log), מדד המשקף את איכות ותדירות הביצוע של 30 פעולות יומיומיות.

משתתפים בקבוצת CIMT לבשו כפפות מגבילות על היד הפחות פגועה, למשך 90% משעות העירות שלהם, בתקופה של שבועיים, כולל סופי שבוע. בנוסף, בכל ימות השבוע, המשתתפים השתתפו באימוני משימות אדפטיביות ומשימות סטנדרטיות של הזרוע הפגועה, למשך עד 6 שעות ביום, במסגרת של אחד-על-אחד עם מטפל. החולים קיבלו גם שיעורי בית יומיים, שכללו היצמדות ללבישת הכפפות ואימון של 2 מ-3 המשימות שניתנו להם.

לאחר 4 ו-8 חודשי מעקב, המשתתפים בקבוצת CIMT זכו לשיפור עקבי בהשלמת המשימות. בנוסף, כאשר החוקרים ריבדו את מטופלי CIMT בהתאם לדרגת התפקוד שלהם בתחילת המחקר, הם מצאו כי משתתפים בעלי יכולת תפקודית נמוכה זכו לשיפור דומה לזה של מקביליהם בעלי יכולת תפקודית גבוהה.

כלומר, משתתפים בעלי יכולת תפקודית נמוכה התחילו ברמה נמוכה וסיימו ברמה נמוכה, אך קצב השיפור היה דומה לזה של המשתתפים בעלי יכולת תפקודית גבוהה. זו היתה הפתעה נעימה מאחר שהעידה כי אפילו החולים עם רמה תפקודית נמוכה, שמצליחים בקושי להרים את הזרוע ושורש כף היד לאחר השבץ, זכו לפוטנציאל שיפור ניכר.

למרות שמספר מחקרים חד-מרכזיים מצאו כי CIMT יעיל בחולי שבץ כרוני, מחקר EXCITE הוא המרכז הארצי, הלא-כירורגי, לא-פרמקולוגי, רב-מרכזי, שבחן את השיקום של הגפה העליונה לאחר שבץ בשלבים מוקדמים.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים מעודדים רופאים לנסות את התכנית עם חולי השבץ שלהם, בין אם כפי שמתוארת במחקר, או במקרים בהם המודל האינטנסיבי במשך שבועיים אינו אפשרי, בגרסה שונה לאורך תקופה ארוכה יותר.

עם זאת, החוקרים מזהירים כי הצלחת ההתערבות תלויה במחויבות של החולה, המשפחה והרופא.

התכנית אינה קשה ליישום, אך היא דורשת שיתוף פעולה הן מצד הרופא והן מצד בני הבית של החולה. בין הגורמים העשויים להשפיע על הצלחת תכנית CIMT, כלולים דרגת התמיכה של המשפחה, תחלואות נלוות, כולל דיכאון, בין אם של החולה או של המטפל, או מחסומים תרבותיים כלשהם, שעשויים להשפיע על הצלחת התהליך.

במאמר מערכת בנוגע לממצאי המחקר, צויין כי CIMT נכנסה כחלק מתכנית הטיפול הרוטינית בחולים מחוץ לארה”ב. אעפ”י שעדיין לא ידוע אם CIMT מביא להגשמה מלאה של הפוטנציאל להשבת התפקוד, החולים זוכים לשיפור משמעותי.

JAMA. 2006;296:2095-2104, 2141-2143.

לידיעה במדסקייפ