ממחקר חדש, שפורסם בגליון אוקטובר של American Journal of Cardiology, עולה כי טיפול ממושך בסטטינים, הניתן ממגוון סיבות, מלווה בעליה של שנתיים, בממוצע, בתוחלת החיים, למרות הסיכון המוגבר לתמותה.

החוקרים בחנו מאגר נתונים שכיסה כ-1.5 מליון מטופלים ותיקים בסטטינים, מ-10 בתי חולים בדרום ארה”ב, במטרה לקבוע את השימוש בסטטינים ושיעורי התמותה הנלווים.

מטופלי סטטינים היו לרוב קשישים, עם סיפור קודם של מחלת עורקים קורונרית, יל”ד וסוכרת. עם זאת, הסיכון לתמותה תחת טיפול בסטטינים היה נמוך יותר בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטטינים (OR=0.54). הגיל הממוצע לתמותה היה גבוה יותר בשנתיים במטופלי סטטינים.

הממצאים חשובים בעיקר מאחר שלמעלה ממחצית המטופלים במאגר הנתונים, היו בני 70 או יותר, בתחילת הטיפול בסטטינים. יתרה מזאת, מטופלי סטטינים היו בסיכון גדול פי כמה לתחלואות נלוות מג’וריות, שהיו פקטורים מנבאים בלתי-תלויים לתמותה.

החוקרים טוענים כי נראה שטיפול בסטטינים מאריך את חיי המטופלים. ניתן לייחס את היתרונות האפשריים של טיפול בסטטינים למאפיינים האנטי-דלקתיים של משפחת התרופות.

Am J Cardiol 2006;98:923-928.

לידיעה במדסקייפ