ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוקטובר של Archives of Internal Medicine, עולה כי לכמעט 18% מתוך דגימה של אוכלוסיית ארצות הברית ללא אבחנה קודמת של שבץ או TIA (אירוע איסכמי חולף) היה לפחות סימפטום אחד של שבץ, ופרטים עם יותר גורמי סיכון לשבץ עתידים יותר לחוות סימפטומים של שבץ.

המסר מתוצאות מחקר זה לרופאים הוא, שעליהם לבצע בדיקה מקיפה כשנבדקים באים עם סימפטומים של שבץ, בעיקר נבדקים עם גורמי סיכון לשבץ, כגון, יתר לחץ דם וסוכרת. בנוסף, על האוכלוסייה הכללית להיות מודעת לכך, שאם יש להם סימפטומים כאלה, אל להם להתעלם מהם, בעיקר אין להתעלם מסימפטומים אלה אם יש להם גורמי סיכון אחרים לשבץ.

סימפטומים מרמזים על אירועים בעתיד

החוקרים הסבירו כי שבץ שקט קלינית מאוד נפוץ באוכלוסייה הכללית. מחקר ARIC                          (Atherosclerosis Risk in Communities) דיווח על שכיחות של 11% בקרב נבדקים בני 65-69, ומחקר Cardiovascular Health דיווח על שכיחויות של 22% ו-43% בקרב נבדקים יותר מבוגרים. במחקר ARIC לנבדקים עם סימפטומים של שבץ היה סיכון הגבוה פי 2.8 להיות מאובחנים עם שבץ לאחר מכן, מחקר Paisley/Renfrew הראה כי לגברים ונשים עם 2 סימפטומים או יותר היה פי 2.3 ופי 2.4 יותר סיכון לכך בהתאמה.

מחקר REGARDS שם לעצמו למטרה להעריך את השכיחות של סימפטומים של שבץ בדגימת אוכלוסייה ללא שבץ וללא TIA הכוללת אוכלוסייה גדולה של שחורים. המחקר גם בדק את הקשר בין סימפטומים של שבץ וניקודי סיכון של שבץ של פרמינגהם.

בין השנים 2003 ו-2005 גויסו נבדקים פוטנציאלים למחקר REGARDS מהקהילה. הם ענו על סקר טלפוני כדי לאשר את עצם היותם חופשיים מאירועי שבץ וכדי לראות אם הם חוו איזה שהוא מהלך פתאומי של סימפטום מתוך ששת סימפטומי השבץ. מי שדיווח על כך שעבר שבץ או TIA לא נכלל במחקר. במחקר השתתפו 18,462 נבדקים בגיל ממוצע של 65.8 שנה, 41% מהם היו שחורים, 51.3% היו נשים ו-35.4% גרו במדינות “ stroke belt” הכוללות את אלבמה, ארקנסאס, גיאורגיה, לאוזיאנה, מיסיסיפי, צפון קרולינה, דרום קרולינה וטנסי.

חוסר תחושה בצד אחד הסימפטום הכי נפוץ

17.8% מהנבדקים דיווחו על קיום של לפחות סימפטום אחד. חוסר תחושה או הרגשה מתה בצד אחד של הגוף הייתה הסימפטום הכי נפוץ, שדווח על ידי 8.5% מהנבדקים. הסימפטומים היו שכיחים יותר בקרב הנבדקים השחורים ובקרב פרטים עם רמת הכנסה נמוכה יותר, עם פחות השכלה או עם תפיסות בריאותיות גרועות יותר. אפילו לאחר תקנון למשתנים אלה, נבדקים עם ניקוד גבוה יותר  של סיכון לשבץ (של פרמינגהם) היו יותר עתידים לחוש סימפטום אחד או יותר של שבץ.

פנייה למאמצי מניעת שבץ גדולים יותר

ביחד עם מחקרים קודמים, שהראו עליה בסיכון לשבץ בנבדקים עם סימפטומים של שבץ, ולאחר מכן עליה בשכיחות של שבץ שקט על פי בדיקת MRI, ממצאי המחקר הנוכחי מציעים כי סימפטומים אלה המדווחים בצורה נפוצה יכולים להיות אירועים קלים של שבץ, שלא הגיעו לסף של אבחנה קלינית. החוקרים מסכמים ואומרים, שיש צורך לחנך את האוכלוסייה הכללית טוב יותר בנוגע לסימנים מזהירים של שבץ. כמו כן, יש צורך לעשות מאמצים אגרסיביים על מנת להוריד את גורמי הסיכון הניתנים לשינוי בנבדקים, שדיווחו על סימפטומים של שבץ.

Arch Intern Med. 2006;166:1952-1958

לידיעה במדסקייפ