מחנכים וחוקרים רפואיים ממליצים על סגנון ראיון רפואי הממוקד בחולה, אולם, קיים מעט מאוד מידע אמפירי באשר להיבטי התקשורת הרפואית המועדפים על המטופלים, ומדוע. מחקר חדש נועד לבחון את תגובת המטופלים למפגשים מצולמים בין רופאים וחולים, בכדי לזהות את העדפותיהם באשר לתקשורת ביו-רפואית, ותקשורת הממוקדת בחולה.

החוקרים ערכו שאלונים מובנים שכללו 230 מטופלים מבוגרים, שצפו בצילומי וידאו שתיארו תקשורת ממוקדת בחולה ותקשורת ביו-רפואית.

מהתוצאות עולה כי המשיבים העדיפו סגנונות תקשורת שונים, כפי שבאו לידי ביטוי בערכים שונים, התנהגויות חשובות מצד הרופא, וציפיות ממערכת היחסים בין הרופא והחולה. המשתתפים שהעדיפו תקשורת הממוקדת בחולה (69%), אהבו את העובדה שהרופא עבד עם החולה, כיבד אותו, והתייחס לרצונות המטופל. משתתפים שהעדיפו את הגישה הביו-רפואית (31%), אהבו את העובדה שגישה זו מנעה נזק, הציגה סמכות רפואית, וכללה העברת אינפורמציה בצורה ברורה.

לסיכום, מטופלים שאהבו (ולא-אהבו) את גישת התקשורת הממוקדת בחולה בשל ההתחשבות, לקחו בחשבון סיבות המהוות חלק מהערכים והציפיות האישיים שלהם מתפקיד הרופא, המטופל והמפגש הרפואי.

החוקרים מאמינים כי הבנה טובה יותר של השונות בהעדפות התקשורת עם המטופלים, עשויה להביא לטיפול יעיל ומכוון יותר לחולה.

, Volume 60, Issue 2, May 2006, Pages 200-211Patient Education and Counseling