מחקר סקוטי מצא כי קשישים בגיל 79, שהיו פעילים גופנית, זכו לחדות גדולה יותר בתפקוד המנטלי, גם לאחר שלקחו בחשבון את למדדי IQ בילדות.

לדברי החוקרים, הם מצאו כי פעילות גופנית תורמת מעט ליכולת הקוגניטיבית בגיל מתקדם. החידוש בממצאי המחקר הנוכחי הוא בכך שהחוקרים התמקדו בקשישים בגיל 79, עבורם היו נתונים אודות היכולת הקוגניטיבית בגיל 11. לכן, הם יכלו לשלול את האפשרות שאנשים חכמים יותר בצעירותם, מתפקדים טוב יותר בגיל מבוגר.

החוקרים הסבירו כי מחקרים קודמים מצאו קשר בין כושר גופני טוב יותר בגיל העמידה ובגיל מבוגר ובין תוצאות טובות יותר במבחנים קוגניטיביים, אך לא היה ברור אם קיים קשר סיבתי בין השניים, או אם קיים קשר עם מדדי IQ בילדות. החוקרים ביקשו לקבוע אם כושר גופני תורם לתפקוד הקוגניטיבי בגיל מתקדם, בקרב אוכלוסיה בעלת מגוון רחב של יכולות קוגניטיביות בגיל צעיר.

במחקר השתתפו פרטים בריאים בגיל 79 מסקוטלנד, שהשתתפו בסקר Scottish Mental Survey בשנת 1932, שמדד את רמות IQ בכל הילדים בסקוטלנד שנולדו בשנת 1921.

460 נבדקים (272 נשים ו-188 גברים , בגיל ממוצע של 79.1 שנים) ענו על קריטריוני המחקר. דרישות המחקר כללו הימצאות נתונים אודות הציון במבחן Moray House Test (ששיקף את היכולת המנטלית הכללית) מגיל 11 עד גיל 79, העדר סיפור קודם של דמנציה, מבחן מיני-מנטל תקין, בדיקה מוצלחת לגנוטיפ APOE, ומידע מלא אודות עישון, מצב סוציאלי והשכלה. החוקרים גזרו מדד לכושר גופני מ-3 מדדים בגיל 79 הזמן שנדרש ללכת 6 מטרים בקצב נורמלי, המבחן הטוב ביותר מבין 3 להערכת חוזק האחיזה, ושלושת התוצאות הטובות ביותר בבדיקת FEV1. מדדים גופניים אלו תוקננו לפי מין וגובה.

החוקרים מצאו כי כושר גופני היה אחראי ליותר מ-3% מהשונות בין המשתתפים במחקר מבחינת היכולת הקוגניטיבית בגיל 79, לאחר תיקנון לתוצאות מבחנים קוגניטיביים בגיל 11 שנים. מבנה המחקר איפשר לחוקרים לשלול את האפשרות לקשר סיבתי בין מבחני אינטליגנציה בשלב מוקדם בחיים, ובין הכושר הכללי בגיל מתקדם.

בנוסף, המשתתפים עם IQ גבוה בילדות היו צפויים לתפקודי FEV1 גבוהים יותר, אך לא היו צפויים לתוצאות טובות יותר במבחן אחיזה, או יכולת הליכה, בגיל 79. תוצאות אלו שוללות את האפשרות שהביצועים במבחנים גופניים אלו בגיל מבוגר, משקפים את היכולת הגופנית כילדים.

התוצאות החשובות של המחקר הן שכושר גופני, כפי שנגזר משלושה מדדים, תורם לתפקוד הקוגניטיבי בשלב מאוחר יותר, לאחר תיקנון לרמת IQ בילדות. ממצאים אלו מרמזים לכך שמבין 2 אנשים שמתחילים עם אותה רמת IQ בגיל 11, האדם בעל הכושר הגופני הטוב יותר בגיל 79, יזכה לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר (לאחר תיקנון למצב סוציאלי, מצב APOE-E4, מין וגובה).

לסיכום, ברמת האוכלוסיה הכללית, כושר גופני טוב לא רק בפני עצמו, אלא מלווה גם בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר. הממצאים מחזקים עוד יותר את ההמלצות של רופאים למטופליהם בנושא פעילות גופנית.

Neurology. 2006;67:1195-1200

לידיעה במדסקייפ