ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Chest, עולה כי ניטור קבוע של פולסוס פרדוקסוס יכול לשפר טיפול בחולים עם אסתמה אקוטית.

למרות הערך המוכר שלו בהערכת חולים עם אסתמה אקוטית, פולסוס פרדוקסוס כמעט ולא נמדד, והדיוק של המדידות שלו על ידי ספיגמומנומטריה מוטלת בספק. החוקרים פיתחו מערכת אוטומטית למדידת פולסוס פרדוקסוס וחקרו את הערך שלה בטיפול בחולים בוגרים עם אסתמה אקוטית בחדר מיון.

הרגישות והספציפיות של AT-PP (המערכת האוטונומית למדידת פולסוס פרדוקסוס) היו דומים לרגישות ולספציפיות של הרופאים (89% ו-83% בהתאמה) עבור טיפול באסתמה במחקר הנוכחי.

באופן מעניין, חלק קטן מהמקרים של תוצאות לא הולמות היה מקביל בין הרופאים ובין AT-PP, דבר המציע כי לכל אחד מהם יש את הכוחות היחסיים שלו וכי שיטה המשלבת את השניים יכולה להיות יעילה יותר בהשוואה לכל אחד מהם בנפרד.

אם זה אכן המקרה, הוספת AT-PP להערכת הרופאים יכולה לחסוך יותר מ-200$ לאדם, כלומר הורדת העלות הממוצעת של חולה מ-3057$ ל-2838$.

ניטור קבוע של פולסוס פרדוקסוס יכול לעזור לקבוע פעולות לביצוע בקרב חולים עם אסתמה אקוטית בחדר מיון. רופאי חדר מיון הנעזרים במדידות של פולסוס פרדוקסוס יוכלו להיצמד יותר להנחיות של תוכנית המניעה והחינוך הלאומית של אסתמה.

מחקרים נוספים מתוכננים תוך שימוש באב טיפוס של ניטור לחץ דם לא פולשני בחדר מיון בהערכת אסתמה בבוגרים וקישור אב טיפוס זה לספירומטריה.

לסיכום, על הרופאים להיות פתוחים לטכנולוגיה חדשה (או במקרה זה לטכנולוגיה קיימת עם פלט ממוחשב חדש), שיכול לעזור להם לטפל יותר טוב באסתמה ואולי אף במחלות אקוטיות אחרות המסכנות את החיים.

Chest 2006;130:754-765

לידיעה במדסקייפ