מחקר חדש מהווה אתגר לאמונה הנפוצה, שפולט מגן מפני סרטן קולו-רקטלי על ידי כך, שהוא מראה שרמות נמוכות של ויטמין זה (ולא רמות גבוהות שלו) קשורות לסיכון נמוך להתפתחות ממאירות.

רוב המחקרים, שתיארו אפקט אנטי סרטני של פולט, התמקדו בצריכה התזונתית ולא ברמות של פולט בסירקולציה. בניגוד לכך, שלושת המחקרים הפרוספקטיבים, שבדקו את רמות פולט בסירקולציה, הניבו תוצאות סותרות.

במחקר הנוכחי, שפורסם במהדורת אוקטובר של Gut, החוקרים העריכו את ההשפעה של רמות בפלזמה של פולט ושל הומוציסטאין, לפני האבחון, על הסיכון לסרטן קולו-רקטלי, תוך לקיחת בחשבון משתנים גנטיים העשויים להשפיע על הסיכון. במחקר השתתפו 226 נבדקים עם סרטן ו-437 נבדקי ביקורת, שנלקחו מקוהורט Northern Sweden Health and Disease המבוסס על האוכלוסייה.

בניתוח הכולל, התקבלה עקומת פעמון בין רמות פולט ובין הסיכון לסרטן קולו-רקטלי. הנבדקים באחוזון האמצעי של רמות פולט היו עתידים פי 2 יותר לפתח סרטן קולו-רקטלי בהשוואה לנבדקים באחוזון הכי נמוך.

בניגוד לכך, כשהניתוח הוגבל לנבדקים, שעקבו אחריהם לתקופת חציון ארוכה יותר מ-4.2 שנים, נראה קשר ישיר בין רמות פולט ובין הסיכון לסרטן. בניתוח זה, הנבדקים באחוזון הכי גבוה היו עתידים פי 3.87 יותר לפתח סרטן קולו-רקטלי בהשוואה לנבדקים באחוזון הכי נמוך (p-0.007). רמות הומוציסטאין, לעומת זאת, לא היו קשורות עם הסיכון לסרטן קולו-רקטלי.

הגנוטיפ 677 TT של הגן MTHFR היה קשור עם ירידה בסיכון של 57% לסרטן קולו-רקטלי בהשוואה לגנוטיפ 677 CC. לעומת זאת, הגנוטיפ 1298 CC העלה את הסיכון לסרטן ב-62% בהשוואה לגנוטיפ 1298 AA. למרות זאת, קיימת עדות לכך, שהסיכון המוגבר הנלווה לגנוטיפ 1298 CC היה קשור ברובו לסבירות הנמוכה של נבדק להיות בעל הוריאנט המועיל- 677C>T.

החוקרים מסבירים את העובדה, שתוצאות המחקר נראות כסותרות תוצאות של מחקרים קודמי, על ידי כך שהדבר קשור למצב הלקוי של פולט באוכלוסיית המחקר שנלמדה. המחקר הנוכחי יכול לייצג את הקצה הנמוך של ספקטרום פולט הביולוגי.

החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר לא בהכרח סותרים את ההשפעה המועילה של רמות גבוהות של פולט, אך הן מצביעות על אפקט כזה עבור רמות נמוכות של פולט.

במאמר מערכת נלווה נכתב כי העשרה של חומצה פולית היא ככל הנראה ההתערבות הכי חשובה בתזונה ובבריאות הציבור במשך עשרות שנים. חלק מהתומכים בצריכת חומצה פולית סיווגו את האיחור בהעשרה של חומצה פולית במדינות אירופה כרשלנות רפואית. אך ממצאים כמו ממצאי המחקר הנוכחי מפסיקים את הדחף בהעשרה של פולט. יש צורך במחקרים ארוכי טווח בכדי לקבוע את האפקט של העשרה של חומצה פולית על השכיחות של סרטן ותופעות בלתי רצויות אחרות.

הערת מערכת: לאחרונה קיימנו במסגרת הג’ורנאל קלאב ראיון מיוחד עם פרופ’ בן עמי סלע שהתמקד בשאלת רמות ההומוציסטאין והקשר לתחלואה קרדיולוגית, נוירולוגית ואחרת. להאזנה וצפייה לראיון (בתשלום למי שאינם עוד מנויי הג’ורנאל) – נא להקליק כאן

Gut 2006;55:1387-1389,1461-1466

לידיעה במדסקייפ