מטרת מחקר זה הייתה להשוות את הידע וההשקפות של הצוות הסיעודי במרכזי טיפול ושיקום של קשישים בהתייחס לרמת הטיפול בהגיינת הפה לצוות סיעודי הנמצא בבית המטופל.
לצורך כך נערך מעקב אחר 100 אחיות העובדות במרכזי שיקום ואחר 75 אחיות המועסקות בבית המטופלים.
נמצא ששיעור דומה (כ-86% עד 88%) בשתי הקבוצות היו בקשר עם רופא שיניים, למרות שיותר אחיות במרכזי הטיפול הפגינו דאגה רבה יותר באשר לצורך בטיפולי שיניים.
יותר מטפלות במסגרת הביתית נתנו הדרכה שגרתית לגבי טיפול ושמירת הגיינת פה מאשר בקרב האחיות במרכזי הטיפול. (54% לעומת 43%).
18% מהאחיות בשתי הקבוצות חשבו שמטופלים חסרי שיניים אינם זקוקים לטיפול שיניים כלשהו. כ-90% מהאחיות בשתי הקבוצות סברו ששן תותבת אינה זקוקה לכל טיפול.
החוקרים מסיקים שקיים מחסור בידע בקרב אחיות המטפלות בקשישים , הן במסגרת של מרכז רפואי/שיקומי והן במסגרת הביתית, למרות שהאחרונות שלהן היה פחות ידע נטו דווקא להעניק יותר הדרכה למטופליהן…
British Dental Journal (2006); 201, 293-295. doi: 10.1038/sj.bdj.4813973
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!