ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בתחום הרפואה המודרנית הביאו לירידה באישפוז חולים, והעברת הטיפול בהם למרפאות בקהילה, ביחד עם התחרות בין קופות החולים השונות, שגברה מאז החלת החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הביאו להאצת התפתחות תחום הרפואה השניונית-יועצת בישראל ובמרפאות החוץ של בתי החולים. כתוצאה מכך, רופאים יועצים רבים עובדים במספר מסגרות אירגוניות.

מחקר חדש נועד לבחון את היקף העבודה של רופאים יועצים במספר מסגרות, את מאפייני העסקתם (שעות עבודה לשבוע, המעמד בעבודה, הארגון המעסיק, עומס העבודה המוטל עליהם, דרכי התגמול וחלוקת הזמן בין מסגרות התעסוקה השונות).

המחקר נערך במחצית השניה של שנת 2001 וכלל רופאים מומחים בשישה תחומי התמחות המייצגים את מתן שירותי הרפואה השניונית-יועצת בישראל – עיניים, עור, אא”ג, גניקולוגיה, קרדיולוגיה וכירורגיה כללית. 890 רופאים השיבו לשאלונים במחקר (שיעור היענות של 63%).

מהתוצאות עולה כי 84% מכלל הרופאים עובדים בשתי מסגרות או יותר (למעלה מ-40% עובדים בשלוש מסגרות ומעלה), 98% מהרופאים מועסקים ע”י מעסיק ציבורי (רובם בבית חולים). 67% מהרופאים מבצעים את העבודה הנוספת שלהם במסגרת מרפאות בקהילה, ורבים עובדים גם במסגרת פרטית.

כ-33% מהרופאים חשים עומס רב בעבודתם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי יש לשקול לצמצם את מספר מסגרות העבודה, ולעבור לדגמי תעסוקה המשלבים עבודה בבית החולים ובקהילה, במטרה לשפר את איכות העבודה ותפקוד הרופאים.

הרפואה”, 143: ז’ (יולי 2004), עמ’ 482-488