מחקר שנערך בישראל נועד לבחון את השימוש במערכות ממוחשבות לאחסון רשמות רפואיות בכל בתי החולים הגדולים בישראל, להבין את תבניות השימוש בהן ולדון במגבלות השימוש במערכות אלו.

החוקרים חילקו שאלונים מובנים למנהלי בתי החולים ומנהלי הרשומות הרפואיות ב-26 בתי חולים כלליים ובתי חולים לילדים, האחראים לטיפול בציבור הרחב בישראל. השאלונים כללו שאלות בנושא המאפיינים הטכניים של המערכות הממוחשבות לניהול רשומות רפואיות, השימוש במערכות המידע והגישה של המשתתפים לנושא אבטחת המידע.

23 מבתי החולים השיבו על השאלונים (שיעור היענות של 88.4%). 21 מהם (91.3%) השתמשו במערכות אלו (בכ-300 מחלקות סך הכל). בסך הכל נמצאו 27 סוגים שונים של מערכות ממוחשבות בשימוש בבתי חולים בישראל, ולרוב כל בית חולים משתמש ביותר ממערכת אחת (2.4 מערכות בממוצע).

המערכות הממוחשבות משמשות בעיקר לאישפוזים ושחרורים בלמעלה מ-90% מהמחלקות, ולמעקב רפואי יומי בכ-45% מהמחלקות. השימושים השכיחים ביותר כללו איחזור בדיקות מעבדה או הדמיה ולרישום קבלות לאשפוז או שחרור חולים.

מרבית הנשאלים הביעו את חששם בנושא טיב אבטחת המידע והאמינו כי ייתכן ויש אנשים המשתמשים במערכות אלו ללא הסמכה לכך.

לסיכום, מרבית בתי החולים בישראל משתמשים במערכות ממוחשבות, אך אין מודל נתונים סטנדרטי בנושא.

רופאים הם המשתמשים העיקריים במערכות אלו, אך השימוש במערכות עדיין מוגבל למשימות מסוימת ולכן לא כל המידע הרפואי מאוחסן במערכות הממוחשבות.

IMAJ 2004: 6: October: 583-587