מחקר חדש נועד לדון ולתאר את דעותיהם של סטודנטים לרפואה בשנה החמישית ללימודיהם באשר ללימודי מערכת היחסים בין רופא וחולה. במחקר האיכותי השתתפו 16 סטודנטים לרפואה בשנה החמישית ללימודיהם, מבית הספר לרפואה בסאו פאולו. 

תתי הקטגוריות עבור התנסויות בשלב הפרה-קליני היו היבטים חיוביים של קורס פסיכולוגיה רפואית, מרחק גדול יותר בין התיאוריה והמציאות, ורצון עז להתנסויות קליניות. באשר להתנסויות בשלב הקליני, תתי הקטגוריות היו דרישה להזדמנויות לדון במערכת היחסים בין רופא וחולה, מורים כמודל אישי, או אנטי-מודל, מצבים קליניים טובים להתפתחות קשרים אמפתיים, ומצבים קליניים שאינם נוחים לפתח מערכת יחסים אמפתית. באשר למחשבות בנוגע להתנסויות בעתיד, תתי הקטגוריות היו חשש מנושאים אתיים, חרדה באשר להתמודדות עם מאפיינים פסיכוסוציאליים של החולים, וחשש ממקרים אתיים מקצועיים או הליכים משפטיים.

בכדי לפצות על חסר הפעילויות הפרקטיות במהלך השלב הפרה-קליני, סטודנטים חיפשו אחר פעילויות מחוץ לשעות הלימודים שלרוב הגדילו את העומס המוטל עליהם. מאחר שהרופאים משמשים דוגמא אישית, לגישתם לחולים היתה חשיבות רבה. סטודנטים חוששים שלא יוכלו לשמור על אמפתיה בעתיד בשל נושאים הקשורים בעבודה. הכרת היבטים פסיכולוגיים של מערכת היחסים בין רופא וחולה סייעה לסטודנטים להבין את התנסויותיהם. החוקרים ממליצים על מגע הדרגתי בין סטודנטם והצוותים הרפואיים כבר מהתחלת הקורס. יחד עם זאת יש לערוך דיונים בין-תחומיים שיתמודדו עם ההיבטים הטכניים של מקרים ומערכת היחסים בין רופא וחולה.

Volume 40 Page 322  – April 2006  Medical Education