מבין אפשרויות הטיפול הקיימות כיום לטיפול בהפרעות זיקפה, טיפול פומי במעכביPhosphodiesterase type 5 (PDE5) הם טיפול הבחירה המומלץ כקו ראשון.
סקירה חדשה השוותה בין שלושת מעכבי PDE5 המאושרים לשימוש כיום Sildenafil Citrate (Sildenafil), שהוצג בשנת 1998 והביא למהפכה בטיפול בהפרעות זיקפה, Vardenafil HCl (Vardenafil) ו-Tadalafil.
מגוון אפשרויות הטיפול הביא רופאים וחוקרים להשוות בין התרופות מבחינת פרופיל היעילות, הבטיחות והנוחות, מחקרים מצאו כי לשלוש התרופות פרופיל יעילות וטוקסיות דומה.
ל-Sildenafil ו- Vardenafil מבנה מולקולרי דומה, אך Tadalafil בעלת מבנה שונה, המתבטא בפרופיל הפרמקוקינטי שלה.
באשר לזמן התחלת הפעילות, 35% ממטופלי Sildenafil דיווחו על השגת זיקפה שהביאה למגע מיני מוצלח בתוך 14 דקות, 21% ממטופלי Vardenafil דיווחו על תוצאה דומה בתוך 10 דקות ו-16 ממטופלי Tadalafil השיגו את התוצאה המבוקשת בתוך 16 דקות.
זמן מחצית החיים של Sildenafil ו-Vardenafil עומד על כ-4 שעות, אך מחצית החיים של Tadalafil הוא 17.5 שעות. הבדל נוסף בין מעכבי PDE5 הוא השפעת מזון, בעיקר מזון שומני, על הפרופיל הפרמקוקינטי של Sildenafil ו-Vardenafil, אך לא על Tadalafil. ההבדלים הפרמקוקינטיים הללו בין מעכבי PDE5 עשויים להשפיע על העדפות המטופלים, היבט חשוב וחדש בנושא הטיפול בהפרעות זיקפה.
החוקרים מסכמים כי יש לבחון את ההבדלים בין התרופות אל מול העדפות המטופל בכדי להתאים את הטיפול ההולם למטופל הספציפי. התאמת הטיפול הנכון לכל מטופל הינה הכרחית בכדי להבטיח שהמטופל יוכל לשוב לחיי מין תקינים.
International Journal of Clinical Practice Volume 60 Page 967
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!