ההנחיות לטיפול תזונתי של American Diabetes Association (ADA) משנת 2006 למניעת סוכרת מדגישות את חשיבות ירידה מתונה במשקל באלו הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר, והגברת הפעילות הגופנית בכל האנשים בסיכון או חיים עם סוכרת. ההנחיות המעודכנות מפורסמות בגליון ספטמבר של Diabetes Care.

לדברי החוקרים, כאשר עוסקים בסוכרת אין דיאטה אחת המתאימה לכולם, בחולי סכרת ובאלו בסיכון לסכרת מסוג 2, יש לתפור טיפול תזונתי בהתאם לנושאים הבריאותיים וההעדפות האישיות של החולה בכדי לסייע להשגת המצב הבריאותי האופטימלי ע”י איזון רמות הסוכר בדם, לחץ הדם, כולסטרול וגורמי סיכון אחרים. החוקרים מקווים כי המלצות אלו יסייעו לחולים לבצע בחירות טובות יותר באשר למזון שאוכלים וצורות החיים שלהם בכדי למקסם את הסיכוי להישאר בריאים.

בהתבסס על העדויות המדעיות העדכניות ביותר, ההנחיות התזונתיות החדשות מעדכנות את ההנחיות שפורסמו ע”י ADA בשנת 2002 ו-2004. בניגוד להנחיות הקודמות, בקווי הנחיה אלו מסווגות העצות התזונתיות לפי המצב הרפואי וגורמי סיכון ידועים. ההמלצות מופרדות לאלו המצויים בסיכון גבוה לסוכרת, חולים המקבלים טיפול לסוכרת קיימת, ואלו המבקשים למנוע או לדחות סיבוכי סוכרת. המלצות ספציפיות מתייחסות לחולי סוכרת מסוג 1, נשים הרות או מניקות עם סוכרת, מבוגרים קשישים ואלו החיים במתקני בריאות לטווח או ארוך או מטופלים למחלה אקוטית, כמו מחלת כליות.

אלו הסובלים מסוכרת או פרה-סוכרת צריכים לקבל טיפול תזונתי רפואי אינדיבידואלי, הטיפול המומלץ הוא ע”י דיאטיקן המכיר את מרכיבי הטיפול התזונתי הרפואי בסוכרת. ייעוץ תזונתי צריך להתייחס לצרכים האישיים, נכונות לשינוי, ויכולת לבצע שינויים. בחולים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר עם תנגודת לאינסולין, ירידה מתונה במשקל הוכחה כיעילה בשיפור התנגודת לאינסולין. לכן מומלצת ירידה במשקל בכל הפרטים הסובלים מסוכרת או מצויים בסיכון לסוכרת.

ההנחיות מדגישות את הצורך בירידה מתונה וממושכת במשקל באלו הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר והגברת פעילות גופנית (150 דקות בשבוע) בכל הפרטים בסיכון או החולים בסוכרת. תוכניות מובנות צריכות לשים דגש על שינוי אורח החיים, כולל חינוך, ירידה בצריכת האנרגיה והשומן (כ-30% מכלל האנרגיה), פעילות גופנית קבועה, והשתתפות קבועה. שינויים אלו באורח החיים יכולים להביא לירידה ארוכת טווח במשקל של 5%-7% מהמשקל ההתחלתי.

ההנחיות ממליצות גם להימנע מדיאטות שיצאו מהאופנה, כולל דיאטות הכוללת צריכה נמוכה מאוד של פחמימות או צריכה מוגברת של חלבונים.

אין עדות כי דיאטות אלו עוזרות לשמור על המשקל לאחר הירידה במשקל, וקיימים חששות באשר לויתור על סיבים, ויטמינים ומינרלים בעקבות הגבלה נוקשה בדיאטה. המומחים רוצים שהחולים יזכו לייעוץ תזונתי מוצק שיסייע להם לקבל את ההחלטות לשמור על מזון בריא בטווח הארוך.

בפרטים בסיכון לסוכרת, ההנחיות ממליצות על דיאטה עשירה בסיבים ומזונות עתירים בנוטריינטים (14 גרם סיבים לכל 1000 קלוריות), עם חיטה מלאה המהווה כמחצית מכלל צריכת הדגנים. למרות שאין מספיק עדויות בכדי להסיק כי דיאטות בעלות ערך-גליקמי נמוך מורידות את הסיכון לסוכרת, יש לעודד צריכת מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך העשירים בסיבים ונוטריינטים חשובים אחרים. השימוש באינדקס גליקמי ועומס גליקמי עשוי לספק יתרון נוסף.

ממחקרים תצפיתיים עולה כי צריכת אלכוהול מתונה עשויה להוריד את הסיכון לסוכרת, אך נתונים אלו אינם תומכים בהמלצה לצרוך אלכוהול בפרטים המצויים בסיכון לסוכרת.

במקרים בהם הכרחי להשיג את מטרות ירידה במשקל, תרופות עשויות לסייע בחלק מהפרטים עם סוכרת מסוג 2, אם ישולבו עם שינויים באורח החיים ויוכלו לסייע באיבוד משקל של 5%-10%. עבור אלו הסובלים מהשמנת-יתר קשה, ניתוח קיצור קיבה עשוי להוות אופציה טיפולית יעילה נוספת עם יתרונות שהוצגו במחקרים שונים.

מחקרים הוכיחו כי תחליפי ארוחות ששימשו לירידה במשקל שמרו על המשקל החדש רק בזמן המשך תכנית תחליפי מזון. פרט ליתרונות בהשגת הירידה במשקל, פעילות גופנית מומלצת גם מסיבות אחרות, כולל ירידה ברמות הגלוקוז בדם, עליה ברגישות לאינסולין, ושיפור גורמי סיכון קרדיווסקולרים. יתרונות אלו מופיעים באופן עצמאי, ללא קשר לירידה במשקל.

בחולי סוכרת, ההנחיות ממליצות על צריכת פחמימות בעיקר בצורה של פירות, ירקות, חיטה מלאה, קטניות וחלב דל שומן, מזונות עשירים בסיבים, צמצום צריכת שומן רווי לפחות מ-7% מכלל הצריכה הקלורית, ארוחת 2 מנות של דגים לא-מטוגנים בשבוע, הגבלת שומן טראנס, והגבלת צריכת כולסטרול לפחות מ-200 מ”ג ביום. ההנחיות מציינות כי אין עדות ברורה ליתרון מתוספי ויטמינים או מינרלים בחולי סוכרת, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, בעדר חסרים כלשהם ברקע.

נכון להיום, אין עדות כי טיפול תזונתי רפואי יכול למנוע סוכרת מסוג 1. יש לשלב טיפול באינסולין כחלק מתכנית התזונה והפעילות הגופנית של הפרט. אלו המטופלים באינסולין הפועל במהירות ע”י זריקות או משאבות אינסולין, צריכים להתאים את מינוני הארוחות והחטיפים בהתבסס על תכולת הפחמימות. אלו המשתמשים במינוני אינסולין קבועים צריכים לשמור על צריכת פחמימות עקבית ביום מבחינת הזמנים והכמויות. בעת פעילות גופנית מתוכננת, יש להתאים את מינוני אינסולין, אך בעת פעילות לא-מתוכננת, ייתכן שיהיה צורך בפחמימות נוספות.

למרות העדר עדויות מספיקות באשר לילדים בסיכון או ילדים חולי סוכרת סוג 2, העורכים מאמינים כי סביר לשער כי ההמלצות הכלליות המכוונות למבוגרים יסייעו גם לילדים. עם זאת, יש לשמור על הצרכים התזונתיים לגדילה והתפתחות תקינים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי צוות מומחים דרוש בכדי לשלב את הטיפול התזונתי הרפואי בחולי סוכרת כחלק מהטיפול הכולל. אין עדויות התמכות בדיאטות דוגמאת “ללא תוספת סוכר”. בקשישים מאושפזים במוסדות, תת-תזונה היא מצב שכיח ויש להיזהר כאשר ממליצים על דיאטה לירידה במשקל.

Diabetes Care. 2006;29:2140-2157.

לידיעה במדסקייפ