ממחקר חדש עולה כי חולי CKD (Chronic Kidney Disease), בעיקר אלו הסובלים מסכרת, מצויים בסיכון מוגבר לנפרופתיה בעקבות חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה, לעומת Isosmolar Iodixanol.

חוקרים מצרפת, איטליה ואמריקה ערכו מטה-אנליזה שכללה 2,727 חולים מ-16 מחקרים, במטרה לקבוע את שכיחות וגורמי הסיכון לנפרופתיה בעקבות חומר ניגוד.

המשתתפים קיבלו חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה או Iodixanol במתן תוך-עורקי והחוקרים עקבו אחר העליה המקסימלית ברמות קריאטינין בסרום המשתתפים בכל קבוצה.

העליה המקסימלית ברמות קריאטינין בסרום עמדה על 0.06 מ”ג לד”ל לאחר מתן Iodixanol, לעומת עליה של 0.10 מ”ג לד”ל לאחר מתן חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה. ההבדל היה בולט בעיקר בחולי CKD, בהם העליה המקסימלית ברמות קריאטינין עמדה על 0.07 מ”ג לד”ל לאחר Iodixanol, לעומת 0.16 מ”ג לד”ל לאחר מתן חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה.

ההבדל ברמות קריאטינין המקסימליות היה החזק ביותר בחולי CKD שסבלו גם מסכרת, עם עליה מקסימלית של 0.10 מ”ג לד”ל לאחר Iodixanol, לעומת עליה של 0.33 מ”ג לד”ל לאחר חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה.

נפרופתיה בעקבות חומר ניגוד הוגדרה כעליה של 0.50 מ”ג לד”ל ברמת קריאטינין בתוך 3 ימים ממתן חומר הניגוד. השכיחות עמדה על 1.4% לאחר מתן Iodixanol, לעומת 3.5% לאחר חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה. OR להתפתחות נפרופתיה בעקבות חומר-ניגוד לאחר חשיפה לחומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה עמד על 2.6 בהשוואה ל- Iodixanol. OR בחולי CKD עמד על 3.1 לאחר מתן חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה, לעומת Iodixanol. OR בחולי CKD עם סכרת עמד על 2.7 לאחר חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה לעומת Iodixanol.

סכרת לבדה אינה גורם סיכון לנפרופתיה בעקבות חומר ניגוד.

החוקרים טענו כי חומר ניגוד איזו-אוסמולרי הינו בטוח יותר והנזק הכלייתי פחות חמור. החוקרים ממליצים לבצע סקירה באמצעות שאלונים ו/או בדיקות מעבדה לזיהוי מחלה כלייתית וסכרת לפני חשיפה לחומר ניגוד. בחולים בסיכון גבוה לפגיעה כלייתית, עדיף להשתמש בחומר ניגוד איזו-אוסמולרי על חומר ניגוד בעל אוסמולריות נמוכה.

J Am Coll Cardiol 2006;48:692-699.

לידיעה במדסקייפ