ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של BMJ, עולה כי מתן של 50 mg של metoclopramide במהלך הניתוח בנוסף ל- dexamethasone הוא יעיל, בטוח ולא יקר במניעת הופעת בחילות והקאות לאחר הניתוח.

המידע בנוגע למתן metoclopramide לאחר ניתוח כמונע בחילות והקאות הוא סותר. מטה אנליזה מצאה כי למתן ורידי של 10 mg של metoclopramide יש השפעה שולית בלבד, אך בגלל צורת הפעולה המסובכת שלו (הוא נקשר לרצפטורים של דופמין, סרוטונין והיסטמין) metoclopramide נשארה תרופה מעניינת במניעת בחילות והקאות המופיעים לאחר ניתוח. מחקרים הסיקו כי metoclopramide אינו יעיל בהקשר זה, אך העיתוי של מתן התרופה ושימוש במינונים גדולים יותר לא נחקרו בצורה מלאה.

ב-4 מרפאות של בתי חולים אוניברסיטאיים וב-4 בתי חולים מחוזיים בגרמניה, 3140 נבדקים, שקיבלו הרדמה אזורית במהלך ניתוח, השתתפו במחקר הקליני רנדומאלי הנוכחי. המשתנה העיקרי, שנבדק היה הופעת בחילות והקאות תוך 24 שעות מסיום הניתוח. כמו כן, החוקרים ניטרו תופעות בלתי רצויות אחרות.

השכיחויות המצטברות של בחילת והקאות לאחר ניתוח היו 23.1% בקבוצת הפלצבו (רווח בר סמך 95% : 20.2%-26.0%), 20.6% עבור מתן של 10 mg של metoclopramide (רווח בר סמך 95% : 17.8% – 23.4%), 17.2% עבור מתן של 25 mg של metoclopramide (רווח בר סמך 95% : 14.6% – 19.8%) ו-14.5% עבור מתן של 50 mg של metoclopramide (רווח בר סמך 95% : 12.0% – 17.0%).

למרות שהאנליזה השנייה חשפה שמינונים של 25 ו-50 mg של metoclopramide היו יעילים באותה המידה במניעת הופעת בחילה מוקדמת (תוך 0-12 שעות לאחר הניתוח), רק המינון של 50 mg של metoclopramide הוריד הופעה של בחילה מאוחרת והקאה (מעל ל-12 שעות לאחר הניתוח). תת לחץ דם וטכיקרדיה היו תופעות הלוואי הכי נפוצות של התרופה עם שכיחויות מצטברות של 8.8% (רווח בר סמך 95% : 6.8% – 10.8%), 11.2% (רווח בר סמך 95% : 9.0% – 13.4%), 12.9% (רווח בר סמך 95% : 10.5% – 15.3%) ו-17.9% (רווח בר סמך 95% : 15.2% – 20.6%) עבור 0 mg, 10, 25 ו-50 mg של metoclopramide.

התוספת של 50 mg של metoclopramide ל-8 mg של dexamethasone (שניתן במהלך הניתוח) היא דרך בטוחה, יעילה וזולה במניעת הופעת בחילות והקאות לאחר ניתוח. מינון של 25 mg של metoclopramide, שניתן במהלך הניתוח, עם תוספת של מניעה פוסט ניתוחית בחולים הנמצאים בסיכון גבוה, יכולה להיות שווה ביעילותה ולגרום לפחות תופעות לוואי.

מגבלות המחקר כוללות : כוח לא מספיק בכדי להשיג מספיק מידע על אירועים נדירים, היכולת לחקור רק את ההשפעה של הוספת metoclopramide ל- dexamethasone ולא ההשפעות הנפרדות של כל תרופה, פרטים מוגבלים בנוגע לתת לחץ דם ולטכיקרדיה והעובדה ש- metoclopramide ניתן רק לחולים מורדמים.

החוקרים ממליצים על מתן של שילוב של 8 mg של dexamethasone ו-50 mg של metoclopramide כ-30 עד 60 דקות לפני סיום הניתוח. אם מדיניות בית החולים תאשר מתן מניעתי של תרופות נגד הופעת בחילות והקאות לאחר הניתוח, יש לתת 8 mg של dexamethasone ו-25 mg של metoclopramide תוך כדי הניתוח. ניתן לתת תרופות נוספות לאחר הניתוח, אך יש לקחת בחשבון את פרופיל הסיכון של החולה.

BMJ. 2006;333:313-314, 324-327

לידיעה במדסקייפ