ממחקר חדש עולה כי התערבות בציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל יכולה להוריד את שיעור דלקות הריאה לאחר ניתוחים בחולים אלכוהוליסטים.

לדברי החוקרים, ניתן למנוע בקלות את הסיכון המוגבר פי 3-4 לזיהומים בחולים הסובלים מ-Alcohol Use Disorders (AUD). אולם, הבעיה הגדולה ביותר היא שרק מיעוט מהחולים עם AUD מאובחנים לפני ניתוח, ואם כבר מאובחנים, רק מעט מהם יזכו לטיפול מונע.

החוקרים בדקו אם התערבות בציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל באמצעות אתנול במינון נמוך, מורפין, או Ketoconazole על ציר נוירואנדוקריני-אימוני משפיע על התפתחות דלקות ריאה לאחר ניתוח בקרב 122 חולים אלכוהוליסטים בטווח הארוך.

מתן אתנול, מורפין, או Ketoconazole סביב הניתוח מנע את עליית רמות קורטיזול והביא לדיכוי יחסי Th1:Th2 ו-Tc1:Tc2 לאחר הניתוח.

מהתוצאות עולה כי כל שלושת המדדים רמות קורטיזול, Th1:Th2 ו-Tc1:Tc2 הינם פקטורים מנבאים להתפתחות דלקת ריאות בטווח הארוך בחולים אלכוהוליסטים.

3 אמצעי ההתערבות הביאו לירידה בשיעור הזיהומים הכולל ושכיחות דלקות ריאה, ובחולים שקיבלו טיפול פלסבו בלבד היה משך האישפוז ארוך יותר באופן משמעותי, בהשוואה לחולים שטופלו בשלוש שיטות ההתערבות.

התוצאות תומכות בהשערה לפיה להתערבות טיפולית ברמה נוירו-אנדוקרינית יתרונות טיפוליים לטווח הארוך בחולים אלכוהוליסטים העוברים ניתוח מג’ורי ע”י השפעה על מסלולי הבקרה של מסלול נוירואנדוקריני-אימוני.

החוקרים כותבים כי הם היו בוחרים באתנול או מורפין כטיפול המניעתי בתלות במצב בבית החולים. Ketoconazole מורכב מדי לשימוש רוטיני ושימש כחסם פריפרי של ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל בכדי להוכיח את ההשערה בלבד.

לא ברור אם חולי AUD ירוויחו מאינטראקציה זו לאחר הניתוח, לכן דרושים מחקרים נוספים בנושא.

Am J Respir Crit Care Med 2006;174:408-414.

לידיעה במדסקייפ