ממחקר חדש עולה כי תגובות אנפילקטיות מסכנות חיים בעקבות חומר ניגוד המכיל יוד הן נדירות. יעילות טיפול תרופתי מוקדם באוכלוסית נבדקים לא-ספציפית שנוי במחלוקת, לאור המספר הגדול של נבדקים בהם יש לטפל על-מנת למנוע תגובה רצינית אחת. אין מספיק מידע באשר לטיפול מוקדם בנבדקים עם סיפור קודם של תגובות אלרגיות, ורופאים אינם יכולים לסמוך על יעילות טיפולי ההכנה לפני הבדיקה.

מטרת המחקר היתה לבחון את יעילות המניעה הפרמקולוגית של תגובות חמורות לחומר ניגוד המכיל יוד. החוקרים ביצעו סקירה סיסטמית להשוואת טיפולי הכנה עם פלסבו או ללא טיפול (ביקורות) בחולים להם ניתן חומר ניגוד הכולל יוד.

הנתונים שולבו באמצעות Peto Odds Ratio עם 95% Confidence Intervals.

9 מחקרים (1975-96, 10,011 מבוגרים) בדקו H1 antihistamine, קורטיקוסטרואידים, ושילוב H1-H2. אף מחקר לא כלל רק נבדקים עם סיפור של תגובה אלרגית. תוצאות רבות היו קשורות באלרגיה, ורק מעט היו מסכנות חיים. לא דווח על תמותה, החייאה קרדיופולמונרית, חסר נוירולוגי בלתי-הפיך, או שהות ממושכת בבית החולים.

בשני מחקרים, 3/778 (0.4%) מהמשתתפים שטופלו ב-Methylprednisolone דרך הפה במינון 2x32mg או Prednisolone במתן דרך הוריד במינון 250 מ”ג פיתחו Laryngeal Edema, לעומת 11/769 (1.4%) מהביקורות (OR = 0.31, 95% CI = 0.11-0.88).

בשני מחקרים, 7 מבין 3093 מהמשתתפים (0.2%) שטופלו ב- Methylprednisolone דרך הפה במינון 2x32mg פיתחו תוצאה מורכבת (כולל שוק, ברונכוספאזם, לרינגוספאזם)  בהשוואה ל-20/2178 (0.9%) מהביקורות (OR של 0.28, 0.13-0.60).

במחקר אחד, 1/196 מהמשתתפים (0.5%) שטופלו ב-Clemastine דרך הוריד במינון 0.03 מ”ג לק”ג ו-Cimetidine במינון 2-5 מ”ג לק”ג פיתחו אנגיואדמה, לעומת 8/194 (4.1%) מהביקורות (OR של 0.20, 0.05-0.76).

BMJ. 2006 Jul 31;

לידיעה ב-Pubmed