האם פעילות גופנית מגנה על תאי המוח? (APA)

מסקירה חדשה שהוצגה בכנס השנתי ה-114 של American Psychological Association (APA) עולה כי פעילות גופנית מסייעת לשמור על מבנה ותפקוד המוח עם העליה בגיל ועשויה לדחות את הופעת מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות.

לדברי החוקרים, קיים גוף ראיות מגוון ממחקרים פרוספקטיבים ורטרוספקטיבים מהם עולה כי לפעילות גופנית יתרונות מגיל העמידה ועד זקנה.

הם מסבירים כי לפעילות גופנית יש אפקט נוירופרוטקטיבי המאפשר תפקוד קוגנטיבי טוב יותר ומעכב את התפתחות מגוון צורות של דמנציה כמו אלצהיימר. כמו כן, לפעילות גופנית יש השפעות חיוביות על מבנה ותפקוד המוח.

החוקרים סקרו עדויות שנאספו ב-4 העשורים האחרונים, כולל מחקרים אפידמיולוגיים בנושא הקשר בין פעילות גופנית בגילאים שונים ויכולת קוגנטיבית וכתוצאה מכך הסיכוי להתפתחות אלצהיימר או מחלות נוירולוגיות אחרות התלויות בגיל. הם בחנו גם מחקרים לונגיטונדינאלים שבדקו את השפעת כושר גופני על התפקוד הקוגנטיבי ותפקוד במוח במבוגרים, וכך מחקרי בע”ח של הבסיס המולקולרי והתאי של השפעות פעילות גופנית על מבנה ותפקוד המוח.

מהנתונים עולה כי באנשים המתאמנים מספר פעמים בשבוע קיימת ירידה קוגניטיבית עם הגיל בשיעור נמוך יותר, בהשוואה לאלו שמבצעים מעט פעילות גופנית. העדות הטובה ביותר מגיעה ממחקרים בבע”ח, בהם הוכיחו כי ריצה וולנטרית מעלה את המולקולות הנוירופרוטקטיביות במוח, כמו BDNF (Brain Derived Neurotrophic Factor), וכן מקטין את הצטברות המולקולות הקשורות במחלת אלצהיימר, דוגמאת ביתא-עמילואיד.

הספרות האפידימיולוגית מצאה השפעה מגנה משמעותית של פעילות גופנית על התפקוד הקוגנטיבי וירידה בשכיחות דמנציה, ביחד עם יתרונות הנשמרים למספר עשורים. מספר מחקרים במבוגרים מעל גיל 65 מצאו כי פעילות גופנית של 15-30 דקות או יותר, 3 פעמים בשבוע, הקטינה את הסיכון למחלת אלצהיימר, גם בנבדקים עם נטיה גנטית למחלה.

מחקרים קליניים גם מעלים את האפשרות לקשר בין כושר גופני ושיפור בתפקוד הקוגנטיבי, תפקודי מוח טובים יותר, ומניעת אטרופיה מוחית במבוגרים. מחקר בן 4 שנים בנושא הקשר בין פעילות גופנית וקוגניציה ותפקוד מוחי בנבדקים בגילאי 62-70 מצאו כי באלו שהמשיכו להתאמן נשמרו רמות CSF והתפקוד הקוגניטיבי הכללי היה טוב יותר בהשוואה לאלו שלא היו פעילים. במחקר בן 6 חודשים, קשישים שהשתתפו בפעילות אירובית זכו לעליה בנפח החומר האפור באזורים פרונטאליים ובאזורים עליוניים באונה הטמפורלית, בהשוואה לביקורות.

לאור הנתונים בבני אדם, הצטברו מספיק סקירות בעשור האחרון לפיהן לפעילות גופנית השפעה מגנה על תאי המוח וכן נוטה להביא לירידה בשיעור הדיכאון.  החוקרים לא רואים כל חיסרון בהמלצה לבצע פעילות גופנית, גם אם ההשפעות אינן כה גדולות כפי שחושבים, מאחר שכבר ברור כי פעילות גופנית מורידה את שיעורי התמותה, ומורידה את שכיחות מחלות קרדיווסקולריות, סכרת מסוג 2 ואוסטופורוזיס.

נראה כי לפעילות אירובית השפעות חיוביות רבות יותר על תפקוד המוח עם הגיל, בהשוואה לצורות אחרות של פעילות גופנית. במחקר במבוגרים, הנבדקים בקבוצת הליכה למשך 6 חודשים הראו תוצאות טובות יותר בבדיקות הסחה בהשוואה לנבדקים בקבוצת מתיחות. יתרה מזאת, בנבדקים בקבוצת הפעילות האירובית נרשמה פעילות עצבית מוגברת באזורים הפרונטאלים והפריאטלים, האחראים על הקשב וירידה בפעילות באזור הדורסאלי של Cingulate cortex הקדמי. כמו כן, נראה כי פעילות גופנית מסייעת למוח לשמור על הפלסטיות.

נראה כי פעילות גופנית בעלת מרכיב אירובי בולט קשורה בשמירה על הקוגניציה ודחיית הופעת דמנציה. צורות אחרות של פעילות גופנית המשפרים את הגמישות ומצמצמים את הסיכוי לנפילות במבוגרים, גם תורמים, אך נראה כי אינם משפיעים על התפקוד הקוגנטיבי.

מחקרים בבע”ח מספקים מבט נוסף לאפקט המגן של פעילות גופנית מאחר שהם מאפשרים תצפית ישירה לשינויים המורפולוגיים, נוירוכימיים ונוירופיזיולוגיים הקשורים בפעילות גופנית. בע”ח שרצו יותר על הגלגל הראו תוצאות טובות יותר במשימות המתווכות ע”י ההיפוקמפוס. במחקרים אחרים, מכרסמים מבוגרים שביצעו פעילות גופנית במבוך מים למדו וזכרו טוב יותר בהשוואה לביקורות. גם בע”ח מבוגרים וגם צעירים זוכים ליתרונות בעקבות פעילות גופנית, כפי שמתבטאות ברמות מוגברות של גורמי גדילה עצביים, שיכולים לעכב את למנוע מחלות מסוימות הקשורות בגיל.

אין ספק כי יש מספר תחומים שנותרו ללא מענה, האם קיים קשר מנה-תגובה בבני אדם כמה פעילות גופנית מביאה לאיזה יתרון קוגניטיבי או ירידה ב-Odds Ratio למחלת אלצהיימר או דמנציה אחרת. יש הסכמה כי דרושים מחקרים קליניים בכדי לענות על שאלות שונות בנושא.

הנתונים הנוכחיים תומכים בכך שרמת הפעילות הגופנית עוזרת, אך אינם מספקים מרשם מדויק. אולם, בהתבסס על נתונים אפידמיולוגיים ונתונים מבע”ח, סביר להאמין כי יש יתרון בביצוע פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע או יותר. גם להליכה למשך 30-45 דקות, 3 פעמים בשבוע או יותר יש יתרונות רבים.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מה בין משך שינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית? (Clin Kidney J)

    מהערכת הקשר בין משך השינה ובין הסיכון למחלת כליות כרונית עולה כי הן משך שינה קצר משבע שעות והן משך שינה ארוך משמונה שעות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלת הכליות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Clinical Kidney Journal. מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי משך שינה ואיכותה עשויים להשפיע על הסיכון למחלת כליות […]

  • חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    חשיבות Asprosin בחולים עם סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית (Diabetes Metab Syndr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes & Metabolic Syndrome עולה כי רמות Asprosin  בדם גבוהות יותר משמעותית בחולים עם סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית, או השמנת-יתר, בהשוואה לביקורות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Asprosin הינו מועמד אפשרי לשמש כטיפול בהפרעות מטבוליות ואנדוקריניות. מטרת הסקירה השיטתית ומטה-אנליזה זו הייתה לאסוף את העדויות בספרות הרפואית אודות […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם טיפול בדיכאון עשוי להפחית רעילות משנית לכימותרפיה בקשישים? (Cancer)

    האם טיפול בדיכאון עשוי להפחית רעילות משנית לכימותרפיה בקשישים? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי תסמיני דיכאון משמעותיים מלווים בסיכון מוגבר לרעילות חמורה משנית לטיפול כימותרפי בקשישים עם מחלה ממארת, כאשר התערבות בעקבות הערכה גריאטרית עשויה להפחית את הסיכון הנ”ל. החוקרים השלימו ניתוח משני של מחקר אקראי ומבוקר להערכת התערבויות בעקבות הערכה גריאטרית לעומת טיפול סטנדרטי להפחתת רעילות בדרגה 3 משנית לטיפול […]

  • חרדה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (J Am Geriatrics Soc)

    חרדה מלווה בסיכון גבוה פי שלוש לדמנציה (J Am Geriatrics Soc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן חרדה כרונית והן הופעה חדשה של חרדה מלוות בסיכון מוגבר פי שלוש להופעת דמנציה בגיל מבוגר יותר. מדגם המחקר כלל 2,132 משתתפים בגילאי 55-85 שנים (גיל ממוצע של 76 שנים, 53% נשים) שגויסו ממחקר Hunter […]

  • רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    רמות ויטמין D נמוכות עלולות להחמיר תסמיני גסטרופרזיס (Dig Dis Sci)

    בלמעלה ממחצית מהחולים עם תסמינים של גסטרופרזיס תועדו רמות נמוכות של ויטמין D, אשר נקשרו עם החמרה בבחילות, הקאות, והפרעה בתפקוד נוירו-מוסקולרי של הקיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. במחקר התצפיתי בחנו החוקרים 513 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם תסמיני גסטרופרזיס, אשר נכללו במאגר Gastroparesis Clinical Research Consortium. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה