ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי לחץ הדופק (Pulse Pressure) נקשר לסיכון לתמותה מסיבות קרדיווסקולריות באופן עצמאי וללא תלות בהיפרטרופיה של חדר שמאל (LVH – left ventricular hypertrophy) ולתפקוד סיסטולי לקוי. המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי ליתר לחץ דם (the American Journal of Hypertension). החוקרים ציינו כי לחץ הדם הסיסטולי, שמהווה מרכיב עיקרי של לחץ הדופק, נקשר עם LVH וארועים קרדיווסקולריים. ואולם, עדיין לא ידוע האם לחץ הדופק קשור לארועים קרדיווסקולרים באופן עצמאי וללא תלות ב-LVH ובמקטע הפליטה (ejection fraction). החוקרים בחנו מידע מתוך מחקר המבוסס על אוכלוסייה, שכלל כמעט 3,000 משתתפים ללא סימנים גלויים של מחלה קרדיווסקולרית. על פי הדיווח, לאורך תקופת מעקב ממוצעת של כ-7 שנים ארעו 577 מקרי מוות, שמתוכם 166 מקרים היו בבירור כתוצאה מגורמים קרדיווסקולריים. החוקרים דיווחו, כי השכיחות של תמותה מסיבות קרדיווסקולריות הייתה הגבוהה ביותר בקרב משתתפים עם ערכי לחץ הדופק הגבוהים ביותר, וכך גם בנוגע לתמותה מכל סיבה אחרת. כמו כן, בהשוואה למשתתפים עם ערכי לחץ הדופק הנמוכים ביותר, השכיחות של תמותה מסיבות קרדיווסקולריות היה גבוהה יותר בערך פי 3 בקרב המשתתפים עם הערכים הגבוהים ביותר. החוקרים הוסיפו כי בקשת הרחבה של ערכי לחץ הדופק, סיכון זה היה גבוה בערך פי 2 במשתתפים עם LVH מאשר במשתתפים ללא LVH. לסיכום, צוות המחקר מצא כי לחץ דופק גבוה קשור לתמותה מסיבות קרדיווסקולריות באופן עצמאי וללא תלות בגורמי הסיכון המסורתיים, ב-LVH ובמקטע פליטה נמוך. החוקרים סיכמו באומרם כי לחץ הדופק מהווה לפיכך סמן יעיל לסיכון קרדיווסקולרי. אחת החוקרות מסרה בראיון שנערך עימה כי לקשר בין עלייה בלחץ הדופק לעלייה בתמותה מסיבות קרדיווסקולריות יש ככל הנראה גורמים מתווכים אחרים מהיפרטרופיה של חדר שמאל ומליקוי בתפקוד החדר השמאלי. לדבריה, יש לבצע בדיקות נוספות במחקרי אורך בחיפוש אחר הבהרות טובות יותר בנוגע לגורמים המתווכים הללו. כתוצאה מכך, הוסיפה החוקרת, המחקר מצביע על כך שטיפולים להורדת היפרטרופיית חדר שמאל ולשיפור התפקוד של החדר השמאלי אינם בהכרח אופטימליים אם הם לא מלווים בטיפול להורדת לחץ הדופק. Am J Hypertens 2006;19:601-607
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!