אינדקס מסת הגוף (BMI) יכול להיות גורם מבלבל כשמעריכים תוצאות של גברים מבדיקת אנטיגן ספציפי לבלוטת הערמונית (PSA) אינדיקטור לסיכון לסרטן בלוטת הערמונית.
אולם, אפשר לפצות על BMI גבוה כשמסתכלים על תוצאות ה- PSA.
מחקרים קודמים הראו שגברים הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר מראים סיכון גבוה יותר לפתח סרטן בלוטת הערמונית.
גברים בהשמנת יתר מראים בלוטת ערמונית גדולה ופחות דחוסה. כמו כן ניתן לראות אצלם לרוב רמות נמוכות של PSA בסרום בגלל שהחלבון מפוזר דרך מסת גוף גדולה יותר. כלומר, שלמרות שאדם עשוי להראות רמות PSA נורמליות או קרובות לנורמליות, הוא עלול להיות בסיכון משמעותי לסרטן.
מה שדרוש זה כלי להתאמת ה- PSA, BMI וגודל הערמונית בגברים בכדי לחזות בדיוק רב יותר את הסיכון שלו לסרטן.
צוות המחקר ניתח נתונים של 647 גברים עם PSA של ± 10 ng/mL. הגברים הללו עברו בדיקות רקטליות דיגיטליות ורמות הפרוסטטה שלהם חושבו תוך שימוש באולטסאונד לבלוטת הערמונית. צפיפות של PSA (PSAD) חושבה ע”י חלוקת תוצאת ה- PSA בנפח הבלוטה.
המחקר מצא שה- PSAD של גברים עלה באופן משמעותי ככל שה- BMI עלה. אולם, הסיכון של גברים לסרטן עלה באופן דרמתי כשה- PSAD הושווה עם ה- PSAD הנורמלי הצפוי .
לדוגמא: בגברים שה- BMI שלהם היה מתחת ל- 25 (טווח נורמלי) וצפיפות הערמונית שלהם הייתה יותר מפי שתיים מהמצופה (לפי ביקורת מותאמת כמו אדם באותו הגודל, הצורה והמשקל ובעל ערכי PSA נורמליים), הסיכויים שלהם לפתח סרטן היו 1.71 (סיכוי גבוה ב- 71% לפיתוח סרטן).
אם ה- BMI של אדם מסויים היה מעל 25 וה- PSAD היה כפול מהרמה הנורמלית, הסיכויים שלו לפתח סרטן עלו ל- 2.09 (יותר מפי 2 סיכון לסרטן).
יש חשיבות קלינית להתאים בין ערכי ה- BMI וה- PSA בגברים שכן רמות ה- PSA הופכות ליותר משמעותיות והאדם ורופאו יוכלו לקבל מושג מדוייק יותר לגבי הסיכון שלו לסרטן ובאותו הזמן יוכלו לחסוך את הטראומה של הביופסיה.
כמו שזה נראה כעת, יותר משני מיליון ביופסיות של הערמונית מבוצעות כל שנה בארה”ב ויותר מ- 3/4 מהם נכשלות בלהראות סימני סרטן או שינויים אחרים.
המידע הזה מדגיש את הצורך לשקול BMI כאפקט פוטנציאלי לשינוי פקטורי הסיכון המסורתיים לסרטן הערמונית.
העליה הדרמטית בשכיחות השמנת יתר בארה”ב הופכת את זה לרלוונטי מאוד, מאחר שהשגת הבנה אמיתית יותר של רמות ה- PSA באדם בעל השמנת יתר יכולה לחסוך את הצורך שלו לעבור ביופסיה ולחסוך ממערכת הבריאות את המחיר של הפרוצדורות הלא הכרחיות הללו.
ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית השתן שלא טופלה בעבר
מקור: pubmed
אין תגובות05/10/2026
חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!