לא פעם העלנו על נס את יתרונות חלב האם במסגרת הג’ורנל קלוב והדגשנו את החשיבות של הנקה. בפעם האחרונה שדנו בנושא, הבאנו מאמר שהוכיח כי הנקה הנמשכת ששה חודשים, עדיפה על הנקה שנמשכת ארבעה חודשים בלבד. אך לא לכל תינוק האפשרות לינוק. יש אמהות שאינן מעוניינות  להניק, יש, שאינן מצליחות להניק ויש שהרכב חלב האם או התרופות שחדרו לחלב אם, מהווים הוריה נגד מתן חלב האם לתינוק.

קיים גוף ביו-לאומי שמתפקידו לקבוע סטנדרטים ולכתוב הנחיות  לגבי נוהלי אכילה בריאים. שם הגוף:- Codex Alimentarius Commission. גוף זה מסונף לארגון הבריאות העולמי ולארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות. בין תפקידיו של גוף זה להגן על הצרכן מניצול בלתי הוגן של היצרן. למעלה מ 160 מדינות בכל העולם חברות בארגון זה, וביניהן גם ישראל. בשנת 1981 הוציא ה “Codex“  הנחיות להרכב של  פורמולה לתינוקות. כעת נבדקות הנחיות אלה מחדש, לאור המחקרים של השנים האחרונות.

בחודש נובמבר אשתקד נפגשה ועדת ה  Codex  בעיר בון, ודנה בתיקונים הדרושים לסטנדרטים  של הפורמולות להזנת התינוקות בשנה הראשונה לחייהם. שכן בשנת חיים זו,להרכב הפורמולה השלכות על גדילת הילד ועל התפתחותו. ההרכב המדויק של פורמולות בעל חשיבות עליונה ואין מקום לפשרות. ועדה של מומחים שהתמנתה על ידי  ה  ‘Codex המליצה לחשב את כמות החלבון בחלב אם באמצעות מדידת כמות החנקן כמקובל -ולהכפיל את משקל החנקן בתכפיל של 6.25. מנגד, נציגי תעשיית החלב העולמי המהווים קבוצת לחץ, עמדו על כך שיש להכפיל את כמות החנקן בתכפיל של 6.38. לכאורה הבדל קטן. הנימוק של תעשיית החלב הוא שהשינוי בתכפיל  – ה conversion factor  –  של החנקן לחלבון ל 6.25,  יגרום לתעשיית  החלב הפסד של 80 € מיליון באירופה בלבד.

וכי ישאל השואל, איך הצליחה תעשיית החלב לכפות על  חברי הCodex   לקבל את דעתה? נראה כי נציגים ב codexמארצות מסוימות  העדיפו לתמוך בתעשיית החלב הגם שמשמעות הדבר הייתה קיפוח את בריאות התינוקות.

ולא רק בשאלת כמות החלבון בחלב, גברה התעשייה על  הרפואה. גם בכמות של מרכיבים נוספים התגלעו חילוקי דעות.  מומחי התזונה דגלו בעמדה, שיש לקבוע כמות מרבית לכל מרכיב מזון. יודעים אנחנו לדוגמה, שכמויות עודפות של ויטמין A או ויטמין D עלולות לגרום לנזק רציני לגוף. יתכן וגם למרכיבים אחרים פוטנציאל מזיק, פוטנציאל שטרם נודע לנו. חשוב לכן להקפיד ולקבוע כמות מכסימלית מותרת לכל מרכיב מזון. גם כאן תעשיית החלב הצליחה לדחות החלטה מחייבת בשנה נוספת, שנה בה הוועדה תלמד את הנושא שנית.

התנהגותם של מומחי תזונה שתמכו בתעשיית החלב בארצם, ולא בבריאות התינוקות, תמוהה. פרופ’ רענן שמיר, הנציג הישראלי  בוועדת ה Codex, ויושב ראש אגוד גסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים בישראל, הוא אחד משני המחברים של מאמר מערכת שהופיע בBritish Medical  Journal מחודש מרץ 2006. את המאמר תמצתנו כאן. בקשנו את הערותיו  של פרופ’ שמיר: 

מזה תקופה ארוכה מנסה ה Codex לגבש נוהל חדש להזנת תינוקות. נוהל זה אמור לכנוס תחת כנפיו 160 מדינות ומכאן שיצרני מזון לתינוקות בארה”ב העובדים כיום על פי הנחיות אמריקאיות ויצרנים אירופאים שעובדים על פי הדירקטיבה האירופאית אמורים לפעול על פי הנוהל החדש שיכול להיות שונה מן הנהלים הקיימים ויחייב את היצרנים לשנות את מוצריהם. עובדה זו עצרה את התקדמות ה Codex ולכן בשנת 2005 כונסה וועדת מומחים בכדי להמליץ ל Codex על התכולה המומלצת (ערכי מינימום ומקסימום) של רכיבי התזונה שנותרו בוויכוח. וועדה זו הגישה את המלצותיה (1) ורופאי הילדים באשר הם האמינו שה Codex יאמץ את ההמלצות המבוססות על טיעונים מדעיים בלבד.

להפתעתנו, גילינו שאינטרסים כלכליים מונעים את אימוץ ההמלצות תוך ניצול ציני של העובדה שמשלחת ארה”ב, המבוססת ברובה על נציגי התעשייה, מונעת את אימוץ ההמלצות שיגרמו נזק כלכלי לתעשייתה. דוגמא קיצונית היא התכפיל (conversion factor) בו משתמשת התעשייה לחישוב תכולת החלבון בתרכובות מזון לתינוקות:

יצרניות המזון מודדות את כמות החנקן בתכשיר ומכפילות אותו בערך מסוים בכדי לקבוע את כמות החלבון. חלב פרה מכיל חלבונים רבים כשלכל אחד מהם תכפיל שונה (לדוגמא ללקטפרין תכפיל של 5.88 בעוד שלקזאינים השונים תכפיל של 6.12 עד 6.37). למרות שמספר וועדות מומחים המליצו על ערך תכפיל של 6.25, ממשיך ה IDF, ומשלחת ארה”ב עימו, להמליץ על תכפיל של 6.38. משמעות הדבר ברורה: לערך חנקן שיימדד ניתן יהיה לייחס כמות חלבון גדולה יותר, וכך יצטרכו היצרנים להכניס פחות חלבון לפורמולות (נמדד כחנקן) בכדי להצהיר על הערך החלבוני. הרווח לתעשייה יתבטא בכך שתינוק שאמור היה לקבל  כמות חלבון הנחוצה לגדילתו, יקבל כמות קטנה יותר…

ויכוח נוסף התבסס על הרצון האמריקאי לקבוע ערכי מקסימום על סמך Apparent history of safe use. לאמור, אם לא ידוע שכמות מסוימת מזיקה, וכמות זו נמצאת בשימוש התעשייה, ניתן להמשיך ולהשתמש בכמות זו. בהעדר מחקר מבוקר, רואה הקהיליה המדעית, גישה כזו כמסוכנת ביותר, ותעיד פרשת רמדיה עד כמה קשה לאתר חסרים תזונתיים (היה צורך בחסר מוחלט של תיאמין ואשפוז של שלושה תינוקות באותו יחידה לטיפול נמרץ בכדי להדליק נורה אדומה).

אירועים אלו גרמו לנו לכתוב ל BMJ מאמר מערכת הקורא לרופאים באשר הם להשפיע על ממשלותיהם לקבוע את הסטנדרטים למזון לתינוקות על בסיס ידע מדעי בלבד ולדחות את המניעים הכלכליים שעומדים בבסיס ההחלטות.

Standards for infant formula milk

Koletzko B, Shamir R.

BMJ 2006;332:621-2

Koletzko B, Baker S, Cleghorn G, Neto UF, Gopalan S, Hernell O, et al. Global standard for the composition of infant formula: recommendations of an ESPGHAN Coordinated international expert group. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2005;41:584-99.