מחקר חדש מצא כי פקטורי ל”ד המנבאים תמותה קרדיווסקולרית שונים בין צעירים עם קדם-יתר לחץ דם (Prehypertension) ובין קשישים באותו מצב. עם זאת, מדובר בממצאים חדשים שעלו ממחקר לא-אקראי והפרט העיקרי שניתן לדלות מהמחקר הוא החשיבות בבחינת התוצאות במאגרי נתונים ומחקרים נוספים.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 4,849 משתתפים בגילאי 33-87. מרבית המידע הושג בשנות השמונים המוקדמות. במהלך תקופת מעקב של 8.6 שנים, נרשמו 327 מקרי תמותה בעקבות מחלה קרדיווסקולרית ו-258 בעקבות מחלת לב קורונרית.

עבור משתתפים בגיל 65 ומטה, שהוגדרו כ-Prehypertensive, ערכי לחץ דם סיסטולי היו פקטור מנבא משמעותי יותר מערכי ל”ד דיאסטולי. Hazard Ratio לתמותה ממחלה קרדיווסקולרית עמד על 1.43 עבור כל עליה של 10 מ”מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי ו-2.11 עבור עליה דומה בל”ד סיסטולי.

עבור משתתפים מעל גיל 65, המצב היה הפוך, עם Hazard Ratio של 1.53 ו-1.25.

כמו כן, צויין כי בכל המקרים, לחץ דם דיאסטולי וסיסטולי היו אינפורמטיביים יותר ממדדי הדופק או הלחץ העורקי הממוצע.

אם תוצאות אלו יאושרו, יהיה מקום לערוך מחקרים קליניים אקראיים, דוגמאת מחקרים לבדיקה אם הורדת ל”ד סיסטולי בצעירים עם קדם-יל”ד טובה יותר להקטנת הסיכון לתמותה ממחלה קרדיווסקולרית, בהשוואה להורדת ל”ד דיאסטולי.

Am J Hypertens 2006;19:454-461.

לידיעה במדסקייפ