בכנס השנתי של ASCO פורסמו תוצאות חיוביות לטיפול ב-Aromasin (Exemestane) בנשים לאחר מנפאוזה החולות בסרטן שד בשלב מוקדם.
במחקר השתתפו 4,724 נשים לאחר מנפאוזה עם מחלה עם רצפטורים חיוביים (ER), או מחלה עם מצב רצפטורים לא-ידוע שהיו חופשיות ממחלה לאחר 2-3 שנים מטיפול ב-Tamoxifen. הנשים חולקו באקראי להמשך טיפול ב-Tamoxifen (n=2372) או מעבר לטיפול ב-Exemestane (n=2352). סה”כ 122 נשים עם מצב רצפטורים לא-ידוע בתחילת המחקר, זוהו בהמשך כ-ER ולכן בוצע לאחר מכן תיקנון של התוצאות.
חציון תקופת המעקב עמד על 58 חודשים, התוצאות היו כדלקמן:
- שיעורי DFS (Disease-Free Survival) עמדו על 354 מקרים בקרב מטופלות Exemestane, לעומת 454 בקרב מטופלות Tamoxifen, עם Hazard Ratio=0.76 (P=0.0001).
- לאחר תיקנון Hazard Ratio של DFS לפקטורים פרוגנוסטים שהוגדרו מראש, כמו מצב הבלוטות, טיפול כימותרפי, וטיפול הורמונלי חליפי (HRT), הראה שיעור דומה של 0.74 (P<0.0001).
- לא נרשמו הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית בין שיעורי ההישרדות הכללית בשתי הקבוצות (261 מקרים בקרב מטופלות Tamoxifen, לעומת 222 מקרים בקרב מטופלות Exemestane), עם Hazard Ratio=0.71-1.02, עד לתיקנון לפקטורים הפרוגנוסטים ( HR=0.83, 0.69-0.99, P=0.04).
- בחולות שהמשיכו לקבל טיפול ב-Tamoxifen, נרשם מספר גדול יותר של אירועים טרומבואמבוליים (P=0.006), ואירועים גניקולוגיים חמורים (P<0.001 לשניהם).
לסיכום, החוקרים טוענים כי המעבר ל- Exemestane לאחר טיפול בן 2-3 שנים ב-Tamoxifen משפר משמעותית את שיעורי DFS, מוריד אתהסיכון לאירוע ראשון, סרטן בשד הנגדי, והישנות באתרים מרוחקים. בחולים עם ER חיובי או מחלה לא-ידועה, החלפת הטיפול מורידה גם את הסיכון לתמותה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!