עיתון הארץ “חושף” היום כי ד”ר פיגר חתם על המלצה להכללת אוסטין בסל הבריאות, למרות שבטופס גילוי נאות אישר קבלת כספים על שירותי ייעוץ לחברת רוש, יצרנית האוסטין. ע”פ הדיווח קיבל ד”ר פיגר סך של כ-150,000 ש”ח בשנה בגין שירותי היעוץ לחברת רוש.

אתמול נחקרו מנהלי חברת רוש, באזהרה, על טיב יחסיהם עם ד”ר פיגר. משרד הבריאות התייחס לדיווח בציינו שאגף הטכנולוגיות המטפל בבקשות ובהמלצות להכללה בסל לוקח בחשבון את מכלול השיקולים, כולל הקשרים שיש לרופא ולחברת התרופות הרלבנטית.

לכתבה

במאמר נלווה תוקף הכותב, רן רזניק, את כל הקשורים בדבר תוך שהוא מדגיש כי העובדה שמשרד הבריאות “מוכן לקבל” המלצה של רופא המצהיר על קשרים מסחריים עם חברת תרופות מעידה על “הפקרות מוחלטת “.

בנוסף, טוען רזניק, גם חברי ועדת סל הבריאות וגורמים הקשורים לועדה כמו הרוקחת טל מורגשנטיין, האחראית על הערכת תרופות לסל הבריאות, ד”ר בלשר יו”ר הר”י וחבר ועדה, וד”ר ברלוביץ, משנה למנכ”ל משרד הבריאות וחבר בועדה, “נגועים” בקרבה משפחתית מדרגה ראשונה (נישואים)  לאנשים בתפקידים בכירים בחברות התרופות , ולכן יש לאסור עליהם להשתתף בתהליך ההערכה של תרופות המועמדות להכללה בסל הבריאות.

למאמרו של רזניק

הערת המערכת: יש מידה רבה של התחסדות או התממות לדעתנו בטענותיו של רזניק. אין זה סוד שלמעלה מ-90% מהמחקרים הקלינים, ומהכנסים הרפואיים ממומנים ע”י חברות תרופות וציוד רפואי. לכן, אפשר לטעון שבהגדרה, אין כמעט רופא, ובמיוחד רופאים בכירים, שאינם קשורים באופן כלכלי כזה או אחר לאיזושהי חברת תרופות. בדיוק לצורך זה הוגדרה הדרישה לגילוי נאות. אם ד”ר פיגר (וזאת מבלי להתייחס לטענות האחרות הנחקרות כעת כנגדו) הצהיר על קשריו עם רוש בעת שחתם על המלצת האוסטין לסל הבריאות, אין כאן שום דבר לא תקין.

בכל מאמר רפואי המתפרסם כיום בעתונות המקצועית בעולם נדרשים המחברים לציין את קשריהם הכלכליים עם חברות התרופות, וקשה למצוא מאמר שלא כולל גילוי (נאות) של קשרים כאלה. באשר לשאלה של קשרים משפחתיים, נראה שיש צורך בבדיקה משפטית שתשקול בין חופש העיסוק לבין ניגוד אינטרסים אפשרי. יש להניח שחוות דעת משפטית זו ניתנה ואישרה המשך השתתפות החברים שהוזכרו בתהליך העבודה של ועדת סל הבריאות.

הנקודה היא לגמרי אחרת, ואותה רזניק, ונראה שגם אחרים מפספים לדעתנו. השאלה הגדולה היא איך באמת ועדה קובעת סדר עדיפות לצורך התעדוף בסל הבריאות. אי אפשר להסתפק רק בכך שמציינים ש”השיקולים היו מקצועיים ולקחו בחשבון את הצד הרפואי והכלכלי כאחד…”. הקריטריונים, והמדדים הקובעים להחלטה צריכים להיות מוצגים באופן ברור, רציונלי ומובן לכל. דווקא משום שמדובר בהחלטה של כלכלת בריאות, ולא החלטה רפואית בלבד, אין להסתמך על כך שבועדת הסל יושבים רופאים רבים. אנחנו סומכים כעקרון על שיקול דעת רפואי של רופא הבוחר לטפל בתרופה א’ או טכנולוגיה ב’ בחולה מסויים, אבל כאן הסוגייה היא שונה. כאן הסוגייה היא איך ניתן לנצל הכי טוב את תקציב הרחבת הסל. כלומר, לא בהכרח יש לבחור בתרופות ובטכנולוגיות הטובות ביותר, אלא בטובות באופן יחסי לעלותן. ואת זה, ההכשרה הרפואית המקובלת אינה מלמדת בהכרח…

לכן, אנחנו הצענו כאן, אין ספור פעמים, לעשות שימוש במדד המקובל ביותר בעולם בתחום כלכלת הבריאות והוא היחס שמודד את “תוספת העלות הנדרשת להשגת שנת חיים מתוקנת איכות חיים”, או כפי שהיא מכונה בספרות cost per QUALY . כמו לכל מדד גם לזה ודאי יש חסרונות אך הוא היחידי שניתן בכל ההגשות לסל לחשב  ולכמת אותו, הוא מקובל ומוכר ובר השוואה למחקרים המתפרסמים בספרות הרפואית, ואף מקובל כיום במרבית המדינות המערביות בעולם כקריטריון מפתח להכללה של תרופה/טכנולוגיה בסל הבריאות. במס’ מדינות אפילו הגדירו רמות סף לפיהן למשל cost/QUALY מתחת ל-50,000 $ נחשב כ-cost effective ויש לו מקום בסל הבריאות. ה-NICE הבריטי מרבה להשתמש במונח זה בהמלצותיו באשר להכללה ברשימת תרופות וטכנולוגיות המסופקות ע”י מערכת הבריאות הבריטית (המקבילה לסל הבריאות שלנו).

עד כה, מסיבות לא ברורות, ההמלצה הזו עדיין לא הפכה לתקפה ומעשית, למרות שבטופס ההגשה להכללה לסל הבריאות, מבקש משרד הבריאות נתונים הנוגעים לתוספת העלות ולשינוי הצפוי בשנות חיים מתוקנות איכות חיים (שזה ה-QUALY ) , כך שעקרונית נתונים אלו אמורים להיות זמינים לפני הועדה . יש צורך כמובן בבדיקה והערכת הנתונים המוגשים, ועל הועדה לדון בהן, (דבר שהיא עושה ממילא) , אך בסופו של דבר, אם לרשימת המועמדים יוצמד “תג עלות אפקטיבית” שיכלול – העלות לשנת חיים מתוקנת איכות חיים, מס’ החולים המועמדים לטיפול, וסך התקציב הנדרש להכללה בסל – הלגיטימציה והרציונל העומד מאחורי קביעת התעדוף יהיו חזקים וברורים הרבה יותר.

האירועים של השבועות האחרונים, כולל בקשתו של רה”מ לשקול מחדש את סדרי העדיפות כדי לבחון הכללה של ארביטוקס ואוסטין, וכולל החשדות להמלצות לא אתיות או השפעה לא לגיטמית על ועדת הסל כפי שאף נחקר כעת ע”י המשטרה – כל אלה מחזקים את הצורך בכך עוד יותר, ויפה שעת אחת קודם.