בניגוד לאינטואציה, קצב לב נמוך עלול להיות מסוכן יותר מקצב לב גבוה במטופלים עם פירפור פרוזדורים ואי ספיקת לב כרונית מתקדמת. כך קובעים חוקרים הולנדים במהדורת ה-28 לאפריל של ה-International Journal of Cardiology .

החוקרים חילקו 77 מטופלים הסובלים מפירפור פרוזדורים ואי ספיקת לב מתקדמת לשתי קבוצות: 38 חולים עם קצב לב מעל 80 בדקה במצב הבסיס, ו-39 מטופלים עם קצב לב מתחת ל-80 פעמיות בדקה. הגיל הממוצע היה 70, וה-LVEF הממוצע היה 23% כשאצל 61% מהמטופלים הרקע האתיולוגי של אי ספיקת הלב היה איסכמי.

לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 3.3 שנים, התמותה הייתה 62% במטופלים בקבוצת קצב הלב האיטי, ו-55% בקבוצת קצב הלב המהיר יותר, אך הפער לא היה מובהק סטטיטסי. עם זאת, התוצאות של ניתוח רב משתנים הראה שדווקא הקבוצה עם קצב הלב הנמוך יותר הייתה עם פרוגנוזה גרועה יותר. (ההפתעה בתוצאה היא שאחת האסטרטגיות המקובלות לטיפול בפירפור פרוזדורים היא באמצעות חוסמי בטא לצורך הפחתת קצב הלב).

החוקרים מסכמים כי פירפור פרוזדורים אינו נראה כגורם סיכון בלתי תלוי לתמותה במטופלים עם אי ספיקת לב כרונית מתקדמת. החוקרים משערים שבאי ספיקת לב כרונית מתקדמת, פירפור הפרוזדורים וקצב הלב אינם בהכרח גורם משמעותי לפרוגנוזה.  פירפור הפרוזדורים הוא יותר “סתם” סמן של אי ספיקת לב מתקדמת כרונית מאשר גורם בלתי תלוי המשפיע על הפרוגנוזה.

החוקרים מוסיפים שדרושים מחקרים אקראיים כדי לקבוע מהו קצב הלב האופטימלי הרצוי בחולים אלה.

Inter J Cardiol 2006;109:95-100.

לדיווח במדסקייפ

<!–

–>