האם ירידה קוגניטיבית ברופאים מבוגרים היא דבר נפוץ ?

כ-8000 רופאים ברפואה כיום עתידים לחוות צורה מסוימת של ירידה קוגניטיבית, והספרות הרפואית הקיימת מספקת הנחיות מעטות בנושא זה. רק חמישה מאמרים בנושא פורסמו בשני עשורים האחרונים על פי תוצאות מחקר, שהוצגו במפגש השנתי של American Geriatrics Society.

בהתבסס על הניסיון הקליני של הצורך לטפל ולהעריך רופאים, שנחשדו או שהידרדרו לדמנציה, החוקרים התחילו לחשוב איך להתמודד עם בעיה זו בעיקר ברופאים, שעדיין עוסקים ברפואה קלינית. בספרות עד עתה אין מידע הרבה הנוגע לנושא זה.

האפידמיולוגיה מבוססת על שכיחות דמנציה באוכלוסיה הכללית ועל גיל הרופאים. לבין 5-10% מהאוכלוסייה בין הגילאים 65 ומעלה יש דמנציה, ובערך 80,000 רופאים מעל גיל 65 אקטיביים בטיפול בחולים. לכן, על פי מחקר זה, ל-8000 רופאים יכולה להיות דמנציה.

מצד אחד יש מודל הדומיננטי בו לרופאים יש בעיות כגון מחלה נפשית, דיכאון או הפרעת substance abuse. אנשים מזהים את הבעיה, מתעמתים עם הרופא והרופא מכיר בבעיה. אז הרופא מחפש טיפול דרך תוכניות שונות, מטופל בהצלחה בנסיבות רבות וכשיר לחזור לעבוד עם רמה מסוימת של ניטור ובקרה.

מודל זה לא עובד טוב עם דמנציה. רופאים מבוגרים עובדים יותר בקליניקות קטנות, עובדים יותר לבד או באזורים כפריים, או שהם בעמדות של סניורים, כשחבריהם למקצוע והצוות לא רוצים להתעמת עימם.

מלבד העובדה שלא מבצעים מבחני סיקור באנשים עם השכלה גבוהה, רופא יכול לעבור את הסיקור בצורה מעולה גם אם יש לו בעיות רציניות. יתרה מכך, חולי אלצהיימר רבים אינם מודעים לחסר הקוגניטיבי שלהם כלל, זה לא רק עניין של הכחשה, הם פשוט שוכחים שהם שוכחים. לכן אין לצפות ממישהו עם דמנציה להודות, שיש לו בעיה ולחפש טיפול. בנוסף, הטיפולים המוצעים עבור אלצהיימר הם בעלי יעילות קטנה בעוד שהמחלה פרוגרסיבית ולא הפיכה.

המסקנה היא שיש מחקר מועט בנושא זה, ולכן צריך מחקר בנוגע לשכיחות הבעיה ופיתוח מודלים חדשים להתמודד עם הנושא.

במחקר לא ניסו לנחש איזה סוגי רופאים עתידים יותר לפתח דמנציה, אך אם כל אחד (מ-8000) רופאים מטפל, כתלות בהתמחות שלו, בכמה מאות או אלפי חולים, אז אם נכפיל זאת נראה שיש עשרות אלפי, מאות אלפי ואפילו יותר חולים, שפוטנציאלית מטופלים על ידי רופא עם ירידה קוגניטיבית.

במחקר השתמשו בקריטריונים של דמנציה של מחלת אלצהיימר, בעוד שחוקרים אחרים חיפשו אפילו מחלה מוקדמת כגון ירידה קוגניטיבית קלה (מבשר של מחלת אלצהיימר), כלומר ייתכן ופוטנציאלית ישנם יותר רופאים, שיש להם ירידה קוגניטיבית קלה ועוסקים ברפואה.

בראיון למדסקייפ, ד”ר Matthew McNabney (עוזר פרופסור במחלקת גריאטריה בבי”ס לרפואה בבולטימור) אמר כי דמנציה באנשים עם השכלה גבוהה לעיתים קשה יותר לאבחון בשלב מוקדם. למרות שאין לו שמץ של מושג מה שכיחות של אנשים עם דמנציה מאובחנת שנשארו ברפואה, זה משהו שצריך תיאורטית להדאיג.

ד”ר Matthew McNabney גם הסכים, שהעלאת הנושא הוא דבר מוזר. זה נושא שיש להתמודד ולהתעמת עימו על מנת להבטיח את בטיחות החולה.

הנושא מאוד רגיש מכיוון שמשתמע מכך שהרופא לא יוכל יותר לעסוק בביטחה בתחום ההתמחות שלו. זה כמו להגיד למישהו שהוא צריך להפסיק לנהוג או שהוא לא יכול לחיות לבד יותר. זה איום ישיר על העצמאות והפרנסה של הרופא, אז זה מאוד קשה, אך הדבר הנכון לעשות.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה