מממצאיו של מחקר, כפי שהוצג בקונגרס של האגודה האירופית לאורולוגיה עולה, שהפחתה בסימפטומים של פעילות יתר בשלפוחית השתן כפי שדווחה ע”י מטופלים שעברו טיפול ב- Tolterodine (Detrol), קשורה באופן אובייקטיבי ליעילותו של אמצעי הטיפול ולכן מספקת נתונים מועילים בהערכת התגובה לטיפול.

התוצאות מראות שיפור במקרי האי-התאפקות כפי שהושגו עם Detrol, הן סטטיסטית והן קלינית.

בעקבותיו של שיפור ניכר זה, השתנתה תפיסת המטופלים בנוגע למצב שלפוחית השתן וכן לגבי מצבם הרפואי ואיכות חייהם.

בדיווחם, מציגים החוקרים תוצאות ממחקר בן 12 שבועות שכלל 863 מטופלים עם שלפוחית שתן פעילה ביתר אשר טופלו באופן ראשוני במרפאות גינקולוגיות.

כל המטופלים חוו אפיזודות תכופות של דחיפות או אי-התאפקות במתן שתן (8 או יותר במהלך יממה) והיו מוטרדים מהסימפטומים הללו.

בנקודת ההתחלה, לאחר ארבעה שבועות ולאחר 12 שבועות של מחקר בהם ניתן tolterodine במינון של 4 מ”ג, הוערכו נתונים מיומני המטופלים בנוסף לתפיסתם את מצב השלפוחית, חומרת התסמינים ואיכות החיים הקשורה למצבם הרפואי.

הנתונים הראו ש- Detrol הפחית באופן משמעותי את טורדת המטופלים לגבי סימפטום השלפוחית הפעילה.

מקרי חוסר ההתאפקות ירדו ב- 80%, הדחיפויות ב- 78%, תדירות מתן השתן ביום ב- 30% ובלילה ב- 40%.

המטופלים חוו שיפור כללי בסימפטומים שנע באינטרוול של 79% עד 85% ו- 79% מהמטופלים היו מוטרדים פחות מבעיות שנבעו מהשלפוחית הפעילה.

הניקוד הסימפטומאטי ירד ב- 63% והניקוד של איכות חיים הקשור למצב רפואי השתפר ב- 52%.

תופעות הלוואי המנוגדות הנפוצות היו יובש בפה ועצירות.

המכניזם הפיזיולוגי של הדחיפות, אשר מהווה תחושה אישית, מוביל לסימנים נוספים של שלפוחית פעילה ביתר.

לכן, אם Detrol יכול לשפר פרמטר סובייקטיבי זה, ניתן לצפות לשיפור בפרמטרים נוספים.

לפיכך, ניתן לראות שאלמנטים סובייקטיביים יכולה להיות אף חשובים יותר מפרמטרים אובייקטיביים בהערכת הצלחת הטיפול עבור שלפוחית פעילה ביתר.

לדיווח במדסקייפ