ממחקר חדש עולה כי שינוי אינטנסיבי באורח החיים למניעת התפתחות סכרת בנשים הסובלות מעודף משקל, מביא לירידה בסיכון לבריחת שתן (Urinary Incontinence) בהשוואה לטיפול ב-Metformin או ייעוץ סטנדרטי לשינוי אורח חיים.

הקטנת שכיחות בריחת שתן עשויה להיות קטליזטור משמעותי לשינוי אורח חיים במטרה למנוע התפתחות סכרת. סכרת מסוג 2 מגדילה את הסיכון לבריחת שתן ב-50-70% בנשים. ידוע כי ירידה במשקל מקטינה את הסיכון לבריחת שתן, ויש עדויות כי פעילות גופנית יכולה להעלות אותו.

החוקרים בדקו את השפעות דיאטה ופעילות גופנית בהשוואה ל-Metformin רק על הסיכון לבריחת שתן בקרב 1957 נשים הסובלות מעודף במשקל ומצויות בסיכון גבוה לסכרת. ממוצע BMI של המשתתפות עמד על 35, והגיל הממוצע היה 50 שנים.

במהלך המחקר שנמשך 2.9 שנים בממוצע, הנשים בקבוצת שינוי אורח החיים האינטנסיבי ירדו בממוצע 3.4 ק”ג, בהשוואה ל-1.5 ק”ג בקרב מטופלות Metformin ועליה של 0.5 ק”ג בקבוצת הפלסבו. בקרב הנשים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, 14.9% פיתחו סכרת, בהשוואה ל-23.9% מהנשים בקבוצת Metformin ו-30.9% ממטופלות פלסבו.

לקראת סיום המחקר, 38.3% מהנשים בקבוצת ההתערבות סבלו מ-Stress Incontinence או Urge, בהשוואה ל-48.1% מהנשים המטופלות ב-Metformin ו-45.7% ממטופלות פלסבו. ההבדל הגדול ביותר היה עבור Stress Incontinence, שזוהה בקרב 31.3% מהנשים בקבוצת ההתערבות, 39.7% ממטופלות Metformin ו-36.7% ממטופלות פלסבו.

עיקר ההבדלים בשיעורי בריחת שתן יוחסו לירידה במשקל. החוקרים ממליצים יעבירו את המסר לפיו ירידה במשקל ושינוי אורח החיים יכולים להקטין את הסיכון לבריחת שתן.

Diabetes Care 2006;29:385-390.

לידיעה במדסקייפ