בדיקת סינטיגרפיה של פרפוזיה בשריר הלב (MPS) יכולה להוות “שומר-סף” יעיל עבור מטופלים לאנגינה-פקטוריס.

במחקר פרוספקטיבי שנערך בדנמרק, בוצע MPS ל- 507 מטופלים שהופנו עבור אנגיוגרפיה כלילית.

בדיקת ה- MPS הראתה של- 51% מהמטופלים היתה פרפוזיה נורמלית, ל- 40% היו פגמים הפיכים ול- 9% היו פגמים קבועים.

168 מהנבדקים עברו רה-ווסקולריזציה. בהסתמך על תוצאות ה- MPS, ל- 13 מהמטופלים הללו היו פגמים בלתי הפיכים ול- 27 נמצאה פרפוזיה תקינה (משמע, הרה-ווסקולריזציה היתה לא הכרחית).

צוות החוקרים הדני העריך ש- MPS משמשת כ”שומרת-סף” ויכולה למנוע 57% מהצנתורים ו- 22% מהרה-ווסקולריזציות.

מצד שני, MPS יכולה להיראות נורמלית במטופלים הסובלים ממחלה המקיפה 3 כלי דם, בה הפרפוזיה הכללית יורדת. במחקר הנוכחי, ל- 1.1% מהמטופלים שעברו אנגיוגרפיה היתה מחלה בלתי מטופלת בעורק הקורונרי, שלא היתה ניתנת לאיתור ב- MPS.

במאמר מערכת מלווה למחקר, צויין ש- MPS יכולה לשמש “שומרת-סף” עבור אנגיוגרפיה קורונרית.

אנגיוגרפיה צריכה להיות מבוצת רק במטופלים עם סימפטומים בלתי ניתנים לאיתור או במקרי סריקה של פרפוזיה בסיכון גבוה.

בנוסף נמסר באותו מאמר מערכת שהשימוש ב- MPS יעיל בהרבה מבחינה כלכלית לעומת אנגיוגרפיה ישירה.

לדיווח במדסקייפ

Eur Heart J 2006;27:3-4,29-34