תוצאות מחקר SMART, שהיה פקטור מרכזי באזהרות שפורסמו לאחרונה באשר לשימוש ב-LABA (Long Acting Beta Agonist) לטיפול באסטמה, פורסמו במלואן.

מחקר SMART בחן את בטיחות תופסת Salmeterol לטיפול הסטנדרטי באסטמה, וכלל 26,355 חולי אסטמה מעל גיל 12, שלא טופלו בעבר ב-LABA. התרופות במחקר היו Salmeterol או פלסבו, שניתנו באמצעות MDI (Meter Dose Inhaler), וניתנו בנוסף לטיפול הסטנדרטי בן 28 שבועות. המעקב בוצע ע”י שיחת טלפון אחת לארבע שבועות.

המדד העיקרי היה תמותה רספירטורית או אירוע נשימתי מסכן חיים (שהוגדר כאינטובציה והנשמה מכנית). המחקר הופסק מוקדם בשל ממצאים מוקדמים באחת מתתי-הקבוצות וקשיים בגיוס. גודל המדגם המחושב בהתבסס על מספר האירועים באוכלוסיה המקורית עמד על 60,000, עם זאת, לא ניתן היה לגייס כמות כזו של נבדקים.

לא נמצא הבדל משמעותי עבור המדד העיקרי בין הקבוצות (50 אירועים לעומת 36, RR=1.40, 95% CI=0.91-2.14). זוהו הבדלים קטנים במספר מדדים משניים שרמזו לסיכון מוגבר של תופעות לוואי חמורות בקבוצת Salmeterol. הבדלים אלו התמקדו באוכלוסית הנבדקים ממוצא אפריקאי-אמריקאי. ניתוח מוקדם של הנתונים לא זיהה את גורמי הסיכון הקשורים בתופעות לוואי חמורות, עם זאת, ניתוח הנתונים בהמשך רמז כי העדר שימוש בסטרואידים בשאיפה עלה את הסיכון, וכן משתתפים ממוצא אפריקאי-אמריקאי שגוייסו למחקר סבלו ממחלה חמורה יותר בתחילת המחקר. אירועים נשימתיים היו שכיחים יותר בנבדקים שגוייסו מוקדם במחקר, לפני ששונתה שיטת הגיוס.

החוקרים מסכמים כי המחקר לא מצא הבדל משמעותי במדד העיקרי בין מטופלי Salmeterol ופלסבו, עם זאת, נמצאו הבדלים קטנים, אך בעלי משמעות סטטיסטית, בתופעות הלוואי החמורות. המנגנון להבדלים אלו אינו ברור. מאמר מערכת נלווה דן בנושא זה ובמחקר נוסף אודות Formoterol.

העורך טוען כי מדובר במחקר שנוי במחלוקת שהביא לאזהרות חמורות יותר באשר לטיפול בתרופות מקבוצה זו. הוטחה ביקורת רבה על מבנה המחקר, למשל מאחר שלא עודד שימוש בו-זמני בסטרואידים בשאיפה. כיום מקובל להאמין כי זהו טיפול מומלץ, עם זאת, המחקר תוכנן בתחילת שנות ה-90 ומייצג את הטיפול השגרתי דאז. לסיום, קיים ספק רב באשר לתוקף התוצאות המשניות במחקר בו התוצאה העיקרית לא הגיעה למשמעות סטטיסטית.

Chest. 2006;129:15-26

לידיעה ב-NELM