ממחקר חדש עולה כי אפיךו בהעדר יתר לחץ דם וגורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים, השמנת-יתר באמצע החיים קשורה בסיכון מוגבר לאישפוז ותמותה ממחלת עורקים קורונרית (CHD) בגיל מבוגר.

לדברי החוקרים, המחקר מספק סיבה נוספת לשים לב למשקל, אפילו בהעדר גורמי סיכון אחרים.

מחקרים רבים קשרו בין השמנת-יתר ועודף משקל ובין תוצאות בריאותיות רעות. אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לשאלה אם פקטורים אלו פועלים באופן עצמאי. ייחודו של המחקר החדש נעוץ בעובדה שהצליחו להעריך את הקשר במשך למעלה מ-30 שנה ומאחר שהעוקבה היתה גדולה מספיק בכדי לבחון את הקשר בפירוט.

במחקר השתתפו 17,643 נבדקים בגילאי 31-64, בין השנים 1967-1973. החוקרים עקבו אחר המשתתפים עד 2002 והעריכו את שיעורי האישפוז והתמותה מ-CHD, מחלות קרדיווסקולריות וסכרת.

המשתתפים חולקו לחמש קבוצות סיכון קרדיווסקולרי.

הנבדקים בסיכון נמוך היו לא-מעשנים, עם לחץ דם תקין ורמות כולסטרול כללי מתחת ל-200 מ”ג לד”ל, שאינם מטופלים בתרופות נגד-יל”ד או תרופות להורדת שומנים. נבדקים בסיכון קל היו לא-מעשנים, וללא טיפול תרופתי, אך עם רמות מעט מוגברות של ל”ד וכולסטרול. גורמי סיכון כללו יל”ד, היפר-ליפידמיה או עישון בהווה. נבדקים עם גורם סיכון 1 נכללו בקבוצת סיכון בינוני, נבדקים עם שני גורמי סיכון נכללו בקבוצת סיכון מוגבר ונבדקים עם 3 גורמי סיכון נכללו בקבוצת הסיכון הגבוה ביותר.

הנבדקים חולקו בנוסף לשלוש קבוצות משקל. BMI בטווח 18.5-24.9 נחשב נורמלי, 25-29.9 נחשב עודף משקל ו-BMI של 30 ומעלה נחשב השמנת-יתר.

בקרב נבדקים בסיכון קל, השמנת יתר הכפילה את הסיכון לתמותה ואישפוז עקב CHD לאחר גיל 65, בהשוואה למשקל תקין. בקבוצת הסיכון הנמוך , השמנת יתר העלתה את הסיכון לתמותה ואישפוז עקב CHD ב-1.43 ופי 4.25, בהתאמה. בשתי הקבוצות, נוכחות השמנת יתר העלתה את הסיכון לסכרת ביותר מפי שבע.

גם עודף משקל היה קשור בתוצאות בריאותיות שליליות, אך היקף העליה בסיכון היה פחות בולט בהשוואה להשמנת-יתר.

הקשר נותר בעינו גם עבור גורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים.

החוקרים טוענים כי לא הופתעו מהקשר העצמאי בין השמנת יתר והשלכות שליליות על הבריאות. עם זאת, הם היו מעט מופתעים כי מדידה בודדת של BMI באמצע החיים יכולה לחזות באופן כה מדויק את התוצאות בגיל מבוגר יותר.

JAMA 2006;295:190-198.

לידיעה במדסקייפ