אין סיכון מוגבר להתאבדות לאחר התחלת טיפול בנוגדי דיכאון (Am J Psychiatry)

ממחקר חדש עולה כי התחלת טיפול בנוגדי-דיכאון חדשים אינו מגביר את הסיכון לניסיונות התאבדות. למעשה, נראה כי חלה ירידה חדה בסיכון במהלך החודש הראשון לטיפול, וירידה הדרגתית במהלך 6 החודשים שלאחר מכן.

יתרה מזאת, הסיכון הקשור בנוגדי דיכאון החדשים, נמוך בהרבה מהסיכון בנוגדי דיכאון ישנים.

במרץ 2004, FDA הינחה לבצע מעקב הדוק אחר נטיות ההתאבדות במטופלי 10 נוגדי דיכאון חדשים (bupropion, citalopram, fluoxetine, fluvoxamine, mirtazapine, nefazodone, paroxetine, sertraline, escitalopram ו-venlafaxine).

למרות שהתוצאות ממטה אנליזה מצביעות כי קיים סיכון מוגבר לנטיה התאבדותית במתבגרים המתחילים טיפול בנוגדי דיכאון חדשים, החוקרים טוענים כי אין נתונים התומכים בקיום סיכון מוגבר במבוגרים המקבלים את אותו הטיפול.

החוקרים בדקו את הנתונים אודות 65,103 נבדקים, בגילאי 5-105, שהחלו טיפול בנוגדי דיכאון בין השנים 1992-2003. החוקרים דיווחו על 73 ניסיונות התאבדות שהביאו לאישפוז, במהלך 3 החודשים לפני המרשם הראשוני, ו-31 מקרי תמותה עקב התאבדות ו-76 ניסיונות במהלך ששת חודשי המעקב.

הסיכון הגבוה ביותר לניסיון התאבדות רציני היה בחודש שלפני התחלת הטיפול, שירד ביותר ממחצית בחודש לאחר התחלת הטיפול התרופתי והמשיך לרדת בהדרגה לאחר מכן.

החוקרים מצאו גם כי הסיכון לניסיון התאבדות רציני עמד היה 76 ל-100,000 מבין אלו שטופלו בתרופות שנכללו באזהרה של FDA, בהשוואה ל-129 ל-100,000 בהשוואה לאלו שטופלו בתרופות אחרות, בעיקר Tricyclic Antidepressants ו-Trazodone.

אין ספק שיש צורך בניטור הדוק יותר של טיפול נגד-דיכאון, אך האזהרה באשר להתאבדויות בעקבות טיפול בנוגדי-דיכאון עלולה להרתיע מפני טיפול יעיל במקום לשפר את איכות המעקב.

Am J Psychiatry 2006;163:41-47.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה