החוקרים מסבירים, כי התרופה אספירין, דרך עיכוב של פרוסטגלנדינים, יכולה להרע את המצב ב- CHF ואו לעכב חלקית את הפעילות של ACEI. לקלופידוגרל אין כל השפעה על מטבוליזם של פרוסטגלנדינים.

במחקר השתתפו 45 מטופלים עם CHF יציבה בדרגות II-IV (NYHA), עם מקטע פליטה הנמוך מ- 40%, המטופלים ב- ACEI. המטופלים הוקצו אקראית לקבלה של אספירין במינון 325 מגיום או קלפידוגרל במינון 75 מגיום, במשך שבועיים. החוקרים העריכו את התכונות הפונקציונליות של העורקים במטופלים, ע”י בידקה של הגל המוחזר ע”י טונומטריה רדיאלית ומהירות גל הדופק (PWV) בימים 0 ו- 14.

החוקרים מדווחים, כי טיפול באספירין הביא לעלייה באינדקס האוגמנטציה של הגל המוחזר ובגובה מעל הכתף של הגל המוחזר, ללא שוני סטטיסטי ב- PWV. קלופידוגרל לא הביא לשינוי במדדים אלו.

החוקרים מסכמים, כי בהשוואה לטיפול באספירין, טיפול בקלופידוגרל פחות פוגם בתפקוד העורקים של מטופלים עם CHF המטופלים ב- ACEI.

Int J Cardiol. 2006 Jan 4;106(1):61-6

לתקציר המאמר