מספר מחקרים הוכיחו בתינוקות קשר הפוך בין משקל לידהלבין מחלת לב כלילית במבוגר. ממצא זה מעורר שלוש שאלות:-

הראשונה, האם משקל הלידה הנמוך עצמו מהווה גורם סיכון לפתח מחלת לב ? השאלה השנייה, האם הסיכון קשור בקצב הגדילה מזורז המתרחש מאוחר יותר ?

ושלישית, האם משך הזמן שהתינוק נשאר במשקל נמוך, מהווה גורם מסכן לפתח מחלת לב.

בשלב הראשון בדקו החוקרים באיזה גיל תינוקות במשקל לידה יחסית נמוך מדביקים במשקלם את עמיתיהם שנולדו במשקל תקין.

המחקר עקב אחר תיקים של 8700 אנשים בגיל 40 שנה. נמצא כי נחקרים אלה ביקרו בתחנות אם וילד בינקותם פעם בחודש מלידתם ועד גיל שנתיים. בשעתו הם נשקלו, גובהם נמדד ולפי נתונים אלה נעשה חישוב של רמת ה BMI.  לאחר גיל שנתיים הם נבדקו פעם בשנה.  לכל מועד שקילה ומדידה, נקבע ערך ממוצע  לכל הקבוצה.

כעבור 40 שנהבדקו החוקרים את תיקי האשפוז של תינוקות לשעבר אלה. תיקי האשפוז של קבוצה זו ותעודות הפטירה במשך 40 שנה שעברו נבדקו כדי לברר בכמה מהם  אובחנה מחלת לב כלילית  וכמה מתו באבחנה זו. 

בנוסף, מתוך הקבוצה הכללית נבחרו 2000אנשים, לברור מצבם המטבולי הנוכחי. בכל משתתף בסקר המטבולי, נבדק משקל,  גובה, רמת גלוקוז, אינסולין ושומנים בדם.  

כמה ממשתתפי המחקר חלו במחלת לב כלילית ?

בין הנבדקים נמצאו 440 חולים שחלו במחלת לב כלילית וביניהם כלולים גם מספר המתים. חישוב מהיר מלמד אותנו שכ 5% מהקבוצה חלו במחלת לב כברבסביבות גיל הארבעים.

משקל הלידה של הקבוצה שפיתחה מחלת לב היה בממוצע שתי סטיות תקן מתחת למשקל הממוצע. 

הערת העורך, פרופ’ פריאר: החוקרים אינם נותנים לנו את המשקל האבסולוטי בלידה של החולים. הם קובעים כי משקל הלידה של נפגעי מחלת הלב היה שתי סטיות תקן מתחת לממוצע. מאחר ומשקל הלידה הממוצע בכל הקבוצההיה 3456ג”ם, חישבתי ומצאתי שהמשקל הממוצע של קבוצת חולי הלב היה 2800 ג”ם. משקל זה עדיין נחשב כמשקל תקין לתינוק שנולד במועד. החוקרים מציינים אפילו כי רק ב 20% מהתינוקות, משקל הלידה היה נמוך מ  3 ק”ג. נקודה זו חשובה להבנת  מסר המאמר ונתייחס אליה שנית בסוף.

שנית יש להסביר כי הרישומים הרפואיים בפינלנד, הארץ בה נעשה המחקר, קפדנים ביותר על פי חוקי המדינה. לא רק רישומי התחנות לאם ולילד נשמרים היטיב, אלא גם כל נתוני האשפוזים מרוכזים ברשות הקיימת במיוחד למטרה זו. (סוף ההערה).

בדומה למשקל, גם ה BMI בלידה היה נמוך יחסית בקבוצה שפתחה  מחלת לב כעבור 40 שנה.

בגיל שנתיים, ילדים אלה עדיין היו רזים. לאחר מכן, קצבהעלייה במשקלהלך וגבר. בהגיעם לגיל 11 שנה, ה BMI של קבוצת הילדים עם משקל לידה נמוךהשיג את ה  BMIשל ילדים עם משקל לידה תקין. בניגוד לקצב העלייה במשקל בתקופה זו שהיה מהיר יחסית, הצמיחה בגובה היית איטית יותר.  משמעות הדבר שילדים אלה היו יחסית נמוכים לגילם ולמשקלם.

הבדיקות המטבוליות בקונסטלציה שתוארה כאן העלו את האפשרות שהחולים פיתחועמידות לאינסולין או במילים אחרות גדל הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.  הממצאים המטבוליים מאשרים תוצאות של מחקר קודם בהודו, אשר הוכיח גם הוא, כי רזון בגיל שנתיים ועלייה מהירה ב  BMI לאחר מכן, מהווה גורם סיכון לפתח סוכרת מסוג 2 כבר בגיל  שלושים שנה. בעת שהמחקר הנוכחי נערך החולים היו כבר בני ששים בערך, ואין לדעת ממתי העמידות לאינסולין הופיעה לראשונה.

מסקנת המחקר איפוא היא שבקבוצת ילדים שנולדו במשקל לידה נמוך, כאשר ה BMI נשאר נמוך עד גיל שנתייםולאחר מכן עלה בקצב מזורז עד גיל 11 שנה,הסיכון לפתח מחלת לב כלילית היה גבוה. 

מסקנה נוספת, היא המתייחסת לחיים העובריים. משקל לידה נמוך משמעותוגדילה איטית בחיים התוך רחמיים. נראה אפוא, כי הסיכון לפתח מחלת לב כלילית נקבע עוד בטרם הלידה,  אך קיים גם יחס ישיר בין קצב הגדילה מגיל שנתיים ועד גיל 11 שנה.

הערת העורך:   נסכם לעצמנו את הממצאים העיקריים והשלכותיהם. הנקודה החשובה בעיני,  מדובר בתינוקות במשקל לידה נמוך יחסית מהממוצע, אך עדייןמעל משקל 2.5 ק”ג. במילים אחרות משקל הלידה  סביר במסגרת הפיזיולוגית כשרק ב 20% מהתינוקות, היה משקל הלידה מתחת ל 3 ק”ג.השאלה המעשית היא אפוא, האם ניתן לזהותבלידה, תינוקות הנמצאים בסיכון  לפתח מחלת לב בגיל מבוגר. נראה לי שהתשובה לשאלה זו כרגע היא שלא נוכל לזהות תינוקות אלה.

שאלה נוספת, מה מלמדים אותנו הממצאים לגבי האטיולוגיה של מחלת לב ? המחקר מזהה שני גורמים אפשריים:

אחד,  גורם תוך רחמי המתבטא במשקל לידה נמוך.

והגורם השני,  גורם בתר-לידתי, עלייה במשקל בקצב מואץ מהרגיל בין השנים שנתיים ועד 11  שנה.

בסיכום, ההשלכות המעשיות של המחקר מוגבלות, אך עשינו צעד אחד קדימה בהבנתנו  באטיולוגיה של סוכרת מבוגרים.  

במאמר מערכת, המחבר סוקר מאמרים נוספים העוסקים בתזונת האם והשפעתה על התפתחות הילדשיוולד. נמצא כי תזונה עשירת דגים תעלה את רמת ההבנה של הנולד. כן נמצא כי דיאטה עשירת סידן, תגן מפני עלייה פתולוגית בלחץ הדם של הנולד, כשיגדל.

מאידך, עישון בהריון  גם מקטין את משקל הלידה  וגם מעלה את הסיכון לפתח השמנה מאוחר יותר. ממצא נוסף – כי סוכרת בהריון מעלה את הפרשת האינסולין בעובר. תופעה זו מובנת מאליה, אך אין זו תופעה חולפת, אלא לאחר הלידה תתפתח עמידות לאינסולין  והשמנה, וכל מה שמשתמע מזה.

נפתח לפנינו עולם חדש של מחלות במבוגרים הנובעות משינויים תזונתיים וסביבתיים בעת ההיריון. מחקר של הסיבות למחלות אלה יכול ללמד אותנו התנהגות  נכונה של האישה ההרה שתמנע סיבוכים שנים רבות אחרי הלידה.    

New England Journal of Medicine  .

   27 לאוקטובר  2005

Trajectories of growth among children who have coronary events as adults, Barker DJP, Osmond C, Forsen TJ, Kajantie E, Eriksson  JG.

N Engl J Med 2005;353:1802-9.