ממחקר חדש עולה כי טראומה קהה יכולה להוביל לאוטם חד של שריר הלב (AMI) במנגנון שאינו דרך טרשת עורקים.

טראומה ישירה לראש, Blunt Cardiac Injury (BCI), היא גורם הסיכון הגדול ביותר להתקפי לב, בעוד שטראומה לבטן או לאגן חשובה בגיל 46 ומעלה.

בדיקות סקר מסוימות לאבחון AMI, עשויות לעזור בחולים עם טראומות מסוגים אלו, דוגמאת אק”ג, או בדיקת אנזימים לבביים. פרוצדורות אלו עשויות לסייע גם במניעת סיבוכים לבביים מאוחרים של AMI, כמו פרפור חדרים.

החוקרים אספו וניתחו נתונים מ-19 מדינות בשנת 1997, אודות פציעות באתרי גוף רלוונטיים, כולל בית חזה, בטן או אגן, עמ”ש או גב ו-BCI.

מניתוח התוצאות עולה כי קיים קשר חזק בין AMI ובין BCI, ללא תלות בערפלנים ומצב העורקים הקורונרים בארטריוגרפיה. טראומה ישירה ללב היתה קשורה בסיכון מוגבר פי 2.6 ל-AMI בנבדקים מעל גיל 46.

כאשר אישרו אבחנת AMI בבדיקת ארטריוגרפיה של העורקים הקורונרים, BCI היה קשור בסיכון מוגבר פי 8 ל-AMI, בנבדקים מעל גיל 46 ובסיכון מוגבר פי 31 בנבדקים מתחת לגיל 45.

טראומה לבטן או לאגן, ללא תלות בערפלנים ומצב העורקים הקורונרים בהדמייה, העלו את הסיכון ל-AMI ב-65% בנבדקים מתחת לגיל 45 וב-93% בנבדקים מעל גיל 46.

כאשר אבחנת AMI אושררה ע”י ארטריוגרפיה של עורקים קורונרים, טראומה לבטן או לאגן היו קשורות בסיכון מוגבר פי 6 בנבדקים מעל גיל 46.

ייתכן שיצירה מוגברת של תאים במבנה עמודים (rouleaux) משחקת תפקיד מרכזי במנגנון של טראומה ל-AMI.

החוקרים טוענים כי המחקר מספק את העדות האפידמיולוגית הראשונה התומכת בכך שטראומה היא גורם סיכון ל-AMI. לדבריהם, דרושים מחקרים נוספים בכדי להבין טוב יותר את הקשר בין טראומה ו-AMI.

Int J Cardiol 2005;105:141-146.

לידיעה במדסקייפ